שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ז׳ סימן ה׳

והנה בהא דאמרו בב"ב דף מ' הודאה בפני שנים וצ"ל כתובו ופירש רשב"ם דהא כל שלא נכתב השטר יכול לומר פרעתי משא"כ כשיהיה שטר ולפמ"ש הש"ך קשה דיוכלו לכתוב שטר ג"כ דהרי כל הטעם דא"י לטעון פרעתי בשטר הוא משום דגובה ממשעבדי והרי בהודה שחייב מנה לחבירו בשטר אינו גובה ממשועבדים ואף כשכתב לו בשטר הריני חייב לך מנה אלא א"כ מסרו לו בפני עדים למ"ד עדי מסירה כרתי מכ"ש כשלא צוה לכתוב לו שטר אף שיכתבו שהודה אינו גובה ממשעבדי כמבואר בחו"מ סי' מ' ס"א ועיין ש"ך ס"ק ג' שם וא"כ פשיטא דיוכל לטעון פרעתי ומזה ראיה למ"ש הש"ך סי' ס"ט דכל שיש שם שטר עליו א"י לטעון פרעתי אף שא"י לגבות ממשעבדי. ואגב אזכור בהא דאמר רב נחמן בכתובות דף י"ט אר"ה א"ר אמר מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו וא"ר נחמן גנובא גנובי למה לך אי ס"ל הלכה כר"מ לימא הלכה כר"מ והקשו בתוס' דלמא מש"ה לא קאמר הלכה כר"מ משום דאיכא דמפיך ליה דר"מ לדרבנן ותירצו דלימא הלכה כרשב"ג דאית ליה בהדיא דמודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו וע"ז שאל אותי אחד מליטא ושמו מוהר"ר יחיאל דוד מווילנא דהא בב"ב דף ק"ע אמרו גם בדרשב"ג איפוך ולא מצי אמר הלכה כרשב"ג ג"כ. והשבתי בראשית ההשקפה דהתוס' כתבו שפיר דהרי רב נחמן דפריך כן לר"ה הוא לשיטתו אמר בהדיא דפליגי בשאינו מקויים דרבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ורשב"ג ס"ל דא"צ לקיימו וא"כ שפיר פריך לימא הלכה כרשב"ג דהוא ס"ל דרשב"ג ס"ל כן ולא תיפך וכתירוצא בתרא דפליגי בלברר דבריו ודו"ק כנלפענ"ד לפי חומר הנושא: