שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ז׳ סימן ד׳

ובזה י"ל הא דהקשה הש"ך בסי' ס"ו סעיף ל"ה ובסי' קי"ט ס"ק ז' בהא דמבואר בסי' ס"ו דהמוחל מזיק ואינו גובה ממשעבדי והקשה הש"ך הא נזיקין גובה ממשעבדי משום דיש לו קול וכמ"ש ה"ה ולפמ"ש יש ליישב דבאמת יקשה היאך גובה ממשעבדי הא יכול לטעון פרעתי וע"כ כמ"ש הרמ"ע מפאנו דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ולפ"ז זהו בנזקין הכתובין בתורה כגון שור ובור וכדומה אבל מוחל שטר דודאי לאו כתובה בתורה דמה"ת אינו יכול למכור שטר כלל וגם לא עשה היזק בידים רק קליה בדיבוריה והיזק כזה לא כתוב בתורה ובכה"ג שוב יוכל לטעון פרעתי ואינו גובה ממשעבדי ודו"ק ועיין קצה"ח סי' קי"ט דפשיטא ליה דבנזקין יכול לטעון פרעתי ולא זכר דברי הרמ"ע הנ"ל ויש להאריך בזה ואכ"מ שוב אחר כמה שנים מצאתי דבר פלא בסמ"ע בסי' ס"ט ס"ק ה' כתב דבכת"י אף אם הלוה מודה אינו גובה מלקוחות דחיישינן לקנוניא והש"ך ס"ק ו' השיג עליו דל"ח לקנוניא כל דלא נפל ומהתימה שהחליפו שיטתם דהסמ"ע ס"ל בכ"מ דל"ח לקנוניא כל דמודה שלא פרעו והש"ך חולק ע"ז וצ"ע. והנה בחו"מ סימן ש"ך ס"ב כתב משנכתב השטר א"י לחזור בו וכתב הסמ"ע דהו"ל כמלוה בשטר לטרוף ע"י ממשעבדי ודוקא כשקצוב בתוך השטר קצבה ידוע ע"ש והדבר תמוה דהא בשטר שכירות יכול לטעון פרעתי דהוא משום דלא נכתב רק כי היכא דלא לחזק עליו ולא נכתב לגוביינא כמבואר בטוש"ע סי' שי"ז ס"א ועסמ"ע שם וא"כ היאך יכול לטרוף ממשעבדי הא חיישינן דלמא פרע וכבר נתקשה בזה הקצה"ח שם ולפמ"ש הסמ"ע בעצמו דאף דיכול לטעון פרעתי גובה ממשעבדי א"ש דברי הסמ"ע. אך לפענ"ד בלא"ה ל"ק קושית הקצה"ח דכל הטעם הוא משום דא"ל לכך כתבו לך שטרא כי היכי דלא תחזיק כמבואר בסוף השואל דף ק"ג וזה שייך שם אבל במקבל שדה דנותן לו כך וכך פירות וא"כ בלא"ה לא יוכל להחזיק בו דיכול לומר לפירות הורדתיך כמבואר בב"ב דף ל"ו ואי א"ל לפירות הורדתיך נאמן וז"ב לפענ"ד: