שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ח סימן ג׳

והנה בהא דקאמר הש"ס שם ודאי נמי נגזור משום כתישה ודאי כי עביד כתישה אתי עשה ודחי ל"ת ופירש"י ד"ה ודאי ומשני כיון דרוב פעמים א"צ לכתוש לא גזור רבנן משום כתישה דא"נ אתי לידי כך לאו איסורא דאוריית' איכא דאתי עשה וכסהו בעפר ודחי ל"ת מלאכ' ודברי רש"י צ"ב דלמה האריך כ"כ והלא בפשיטות מקשה הש"ס דכתישה ל"ש דאתי עשה ודחי ל"ת. אמנם לפענד"נ כוונה עמוקה דבאמת תמוה דאטו הש"ס לא ידע דל"ת ועשה היא וכדמסיק אח"כ אמנם נרא' דהנה בהא דאמרו ביבמות דף פ"ט ודף קי"ט אמרי כל בדאוריית' מ"ל איסור כרת מ"ל איסור לאו ופירש"י ד"ה כל דכל בדאוריית' ל"ש איסור לאו ל"ש איסור כרת ואם חשו רבנן לכרת חשו נמי ללאו ועביד תקנתא וכו' ובדף קי"ט ביאר רש"י דכל דאיכא משום הרחקה איכא חילוק בין לאו לכרת והנוב"י חידש במהד"ק חאו"ח סי' צ"א דבאיסור עשה לכ"ע לא עביד הרחקה ע"ש. ולפ"ז אני אומר כיון דרוב פעמים לא אתי לידי כתישה שוב ל"ש לגזור דלמא אתי לידי כתישה דהא מצד הל"ת עשה דוחה לל"ת ומשום העשה שבו שוב לא גזור משום הרחקה ושפיר פריך דאתי עשה ודחי ל"ת אף דביו"ט איכא ג"כ עשה ע"ז לא עביד הרחקה וז"ב וע"ז פריך דהא לא הוה בעידנא ומשני בהדי דכתיש קא מכסי וכיון דבא ע"י שיכתוש שוב ל"ש לומר דאינו רק הרחקה דברוב פעמים אינו כותש דהא גוף הל"ת אפשר לקיים שלא בכתישה ולא הוה בעידנא וע"כ דבהדי דכתיש קא מכסי וא"כ שוב יו"ט עשה ול"ת היא דגם העשה שייך בזה ודו"ק: