ובזה הנה מקום אתי ליישב מ"ש הרע"ב חולין פ"ו ואין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו ופירש הרע"ב דאין שוחטין דדלמא לא בעי כסוי ומחללין יו"ט מספיק' ואם שחטו אין מכסין משום התרת חלבו וע"ז תמה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו דכיון דאף באיכא אפר מוכן אסור לכסות משום חשש התרת חלבו א"כ למה לא כתב ברישא דלכך אין שוחטין משום התרת חלבו והיא תימה גדולה ולפמ"ש א"ש דבאמת קשה למה אסרו חכמים מלשחוט כוי ביו"ט והא שוב יהי' חשש התרת חלבו בחול דהרי ליכא היכר כלל דביו"ט אין שוחטין כלל ול"ש היכר משום הכיסוי ושוב יכלו לעקור בחול מצות כסוי לגמרי מפני חשש התרת חלבו ולכך פירש הרע"ב דכיון דיש חשש משום חילול יו"ט במקום שאין לו אפר מוכן שפיר יכלו לגזור דבמקום שיש חשש איסור ליכא חילוק בין איסור לאו לאיסור כרת וכדאמרו ביבמות דף קי"ט מ"ל איסור לאו ומ"ל איסור כרת וערש"י שם ובתה"ד ומהרי"ק ומלמ"ל פ"א מיו"ט שהאריך המגיה בזה ולכך אסרו לשחוט אבל אם עבר ושחט שוב אסרו הכסוי אף במקום שיש אפר מוכן כדי שיהי' היכר משום חשש התרת חלבו ודו"ק היטב. שוב ראיתי שגם הש"ך ביו"ד סי' כ"ח ס"ק ח' כ' בדברי הרע"ב ודבריו ג"כ תמוהין ולפמ"ש יש ליישב כאמור ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.