והנה הרשב"א בחידושיו הביא ראיה דהא דאמרו כל דבר דמתעבדא בי עשרה צריך עשרה למשלפיה דהיינו אותן עשרה דוקא דאל"כ למה אמר אבדורי אבדור הא מ"מ יש לחוש דיראה אחד מהם ומכניף בי עשרה אחרינא וע"כ דל"מ. ולפענד"נ דהנה הפ"י הקשה בהא דאמר לקמן אותבי קרי באודנייכי דלמה לן כל זאת הא הרשב"א כתב בחידושיו דיש תקנה שיבטל כל הפוסלים ולפסול כל העדים שיעידו על הביטול והוה כאומר נאמנת עלי' שלא פייסת והי' להם לעשות כזאת וכתב דזה לא מועיל רק אם מבטל בפני עדים אחרים אבל בפני אותן העדים אין מועיל אף שיפסול כל העדים מ"מ הא ביטל בפניהם ואין להם לכתוב בע"כ ע"ש ולפ"ז לענין בי עשרה אחריני הי' תקנה שיפסול כל העדים כיון דכפו אותו אבל הא דאמר זילו אטמורו או אבדורי היינו כיון דיבדרו עכ"פ לא יוכל לבטל אותם בעצמם ושוב איכא תקנה בפיסול כל עדים ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ז סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.