שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ז סימן י״ח

והנה הפ"י האריך במ"ש התוס' ד"ה רבי דא"י לבטל בפני אחד דאין דבר שבערוה פחות משנים והרי בד"ה ור"נ פשיטא להו דיכול לבטל בפני אחד. ולפענד"נ דבאמת מ"ש אין דבר שבערוה דבאמת אמרו בקידושין דף ס"ה דלא איברי סהדי אלא לשקרי ובדבר שבערוה דיליף דבר דבר מממון ג"כ ל"צ שני עדים רק משום דחב לאחריני והיינו שאסרה על כהן כמ"ש התוס' בגיטין דף ד' וא"כ שם דמבטל להגט לגמרי וא"כ אדרבא נשארה בחזקת א"א כמו שהית' וא"כ אדרבא תוכל להיות מותרת לכהן כשימות וע"י הגט נאסרה א"כ מה דבר שבערוה שייך בזה הרי היא כמו שהיתה אבל כאן דרבי ס"ל עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וא"כ באמת נתגרשה ע"י עדים אחרים רק שהם נתבטלו ולזה צריך שפיר שנים דאין דבר שבערוה פחות משנים וכאן חב לאחריני דבאמת הרי אסרה על כהן רק לא עפ"י עדים אלו וצריך שנים דענין דבר שבערוה הוה ודו"ק וכעין זה כתב הפ"י. והנה בהא דאמרו בגיטין דף ע"ה ע"ב ולימא לא יהא גט אם לא מתי ומשני בעינן תנאי קודם למעש'. ולכאור' צ"ב דאם נימא דהגט גופא בטל כשאמר שלא יהי' גט א"כ היאך יתחיל לומר לא יהי' גט אם לא מתי והא תיכף כשאומר לא יהא גט הרי מבטל להגט ואף שמסיים אח"כ אם לא מתי הא כיון דעכ"פ בתחלת דבריו כבר נתבטל הגט וצ"ל כיון שהוא לא נתכוין לבטל הגט רק שרוצה לסיים אם לא מתי א"כ כשמסיים אח"כ אם לא מתי מזה ניכר שאין רצונו לבטל הגט ושפיר דמי. אך לפ"ז כיון דמשני דבעינן תנאי קודם למעש' והיינו שאם המעש' קודם אין בכח התנאי לבטל מעשה שקדם אף שגם המעש' לא הוה רק בדיבור בעלמא שהרי לא קיימא לן כשיטת הרמב"ם דפירש תנאי קודם למעש' שלא יקדש ואח"כ יתנה התנאי ואנן לא קי"ל כן רק שגם בדיבור צריך שיקדים התנאי קודם להמעש' וע"כ דהדיבור של הקידושין והגיטין זה מקרי מעשה וא"כ שוב כיון שמקרי מעשה שוב כל שיאמר לא יהי' גט הרי מקרי מעשה ובטל להגט ומה שמסיים אח"כ אם לא מתי זה תנאי הסותר להמעש' והרי בעי תנאי קודם למעשה: