שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ז סימן י״ז

והנה בהא דפריך הש"ס אי ס"ד כרבי ס"ל מה מועיל אטמורי והיינו דהא יכול לבטל בפני שנים אחרים. הנה הרב הגאון מוה' נתן אבד"ק ראווא נ"י הקש' בתשוב' אחת אשר שלח לנו בענין ביטול גט לשיטת המרדכי והגהמ"יי דאם אמר לעדים ולסופר כתבו גט ותנו לאשתי א"י לבטל שלא בפניהם דהו"ל כעשו מעשה הכתיב' וא"י לבטל וע"ז הקש' דא"כ שפיר הועיל במה שא"ל אטמורי שלא יוכל לבטל שלא בפניהם והיא קושי' גדולה ובתשוב' הארכנו בזה. והנה לכאור' רציתי לומר כיון דשם הי' אשקלי' לגיט' ופירש"י שכפה אותו לתת גט דהי' מאלו שכופין. ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש הרמב"ם פ"ב מגיטין דלכך בישראל כדין יכולין לכפות משום דכל שכופין לעשות מה שהוא עפ"י הדין אמרינן דודאי כל שכבר כפה יצרו הרע הוא מסכים בלב שלם לעשות כדין מרצונו הטוב ולפ"ז אם הי' אח"כ מבטל הגט הרי גילה דעתו שלא כפה יצרו הרע ולא נתרצה רק מחמת הכפיי' אבל לא ברצונו הטוב וא"כ שוב יכול לבטל אף שלא בפניהם דבשלמא כשהוא צוה בעצמו לסופר ועדים שיכתבו ויתנו שייך לומר דא"י לבטל המעשה שצוה לעשות משא"כ כשהוא בלא צוויו ורק שכפהו ע"ז כל שביטל אח"כ הרי גילה דעתו שהי' למפרע כפי' אך זה דחוק. אמנם העיקר נ"ל בזה דהנה לכאור' צ"ב למה לא יהי' מועיל ביטול שלא בפניהם שלא לכתוב והא באמת כבר נודע שיטת בעל המאור דהא דמועיל מפי כתבם בשטרות ובגיטין הוא משום דהתור' לא פסלה רק מפי כתבם ולא מפי כתבו של המתחייב וכל שנעשה מרצונו של המתחייב לא אכפת לן ע"ש בפר"א ביבמות. ולפ"ז כאן דהוא מבטל אח"כ שלא לכתוב א"כ הוה שלא ברצון המגרש וא"כ שוב הוה מפי כתבם ואיך מועיל והוא לכאור' שאלה גדולה. וצ"ל דבאמת כיון שכבר צוה להם לכתוב והם לא שמעו הביטול וע"פ דין אינו מועיל ביטול שלו שלא בפניהם שוב הם כותבים מפי המתחייב והמגרש שהרי פיו צוה להם לכתוב וליתן והם לא שמעו הביטול. וגם בלוה הי' נלפענ"ד כל שכבר צוה לכתוב ל"מ הביטול אח"כ שלא בפני העדים. ובפרט לפמ"ש הרמב"ן במלחמות שם דהכל צריכין למרי חטיא לחילוקו של הרי"ף שם בין כשהוא תחות ידי סהדי ובין כשכבר נתן ליד המתחייב וע"ש היטב דעיקר החילוק דכל שניתן לכתוב ולהנתן ביד המלוה שוב הו"ל כמו שנחקרה עדותו בב"ד אבל כל שלא ניתן להמסר רק שיהי' תחת יד סהדי כמו בקידושין דחיישינן שמא תמחק הזמן ורק שיהי' מונח תחת יד העדים הו"ל כשטר משמוש וכדוכרן פתגמא שאינו נקר' שטר ע"ש ולפ"ז כאן שכבר צוה לכתוב וליתן להאשה שוב הו"ל שטר גמור ולא נקר' מפי כתבם וע' בנימוק"י שם ולפ"ז שפיר פריך הש"ס דמה הועיל באטמורי הא יכול לבטל שלא בפניהם וא"ל דל"מ לשיטת המרדכי דז"א דעכ"פ יקשה דהא הו"ל מפי כתבם דכאן ל"ש לומר דנעשה כתיקון שטר דכיון דא"ל אטמורי שירא שמא יבטל בפניהם א"כ שוב לא נתן להעדים הרשות להיות כשטר ממש ורק שיהי' תחת ידם למען לא יבטל שוב הו"ל מפי כתבם ואין עליו דין שטר ממש והו"ל מפי כתבם ודו"ק. ובפשיטות י"ל דטעמו של המרדכי דכל שלא ביטל בפניהם לא אלים הדיבור כ"כ להוציא מידי מעשה שצוה להם לכתוב דאם איתא דרצה לבטל באמת למה לא אמר להם בעצמם ולא היו חציפי למכתב כמ"ש המרדכי שם ר"פ השולח וע"כ דלא רצה לבטל באמת הכתיב' ושוב לא אלים הדיבור לבטל מעשה הכתיב' ולפ"ז שפיר מקשה דכאן דא"ל אטמירי ושוב לא הי' יכול לבטל בפניהם ושוב הי' מועיל הביטול שלא בפניהם. ובלא"ה נראה בכוונת המרדכי בשם סה"ת דאף דא"י לבטל הגט שלא בפניהם היינו לבטל הגט גופא דמביא שם אותה הגירס' דגט גופא בטל ע"ז אמר דגוף הגט א"י לבטל שלא בפניהם אבל עכ"פ השליחות של הסופר והעדים בטיל ונ"מ אם יכול לחזור ולגרש בו ולכך שם לענין מסירת מודעא כל שמגרש אח"כ בו אין לחוש שמא ביטל שלא בפניהם דאף דבטלו כיון דגוף הגט לא יכלו לבטל עכ"פ יכול לגרש בו וז"ב בכוונתו וע' בגליון מהר"ם שם שנראה ג"כ דמפרש כן בכוונתו ולפ"ז שם שפיר מקש' דל"ל אטמורי דכי אטמירו מאי הוה הא יכול לבטל בפני אחרים וניהו דהגט לא יבטל היינו אם ירצה לגרש בו אבל עכ"פ בטלה שליחות של הסופר ועדים ולא תוכל להתגרש כ"א כשירצה וא"ל דיכפוהו ע"ז דא"כ אותו התקיפות היו יכולים לעשות שלא יבטל בפניהם ואם יבטל יכתוב גט אחר וז"ב ודו"ק: