שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ז סימן י״ג

והנה בגוף הקושיא שהקש' הפ"י על ה"ה שמפרש הסוגיא דביטל בפני שנים כל העשר' וע"ז הקשה דא"כ נתבטלו כלם דלא גרע מאילו בטלו בפני שנים אחרים וכבר כתבתי לעיל בדרך פלפול וכעת נ"ל בפשיטות ע"פ מה דקיי"ל בסי' קמ"א ס"ס בהג"ה דאלו שנים שמבטל לפניהם השליח צריכין להיות ביחד כתב הב"ש הטעם כיון דרוצה לבטל מעשה שכבר נעשה צ"ל ביחד ולפ"ז נ"ל דה"ה אם רוצה לבטל השליחות שצוה להם לכתוב גט ג"כ צריך להיות ביחד דאף דלא כתבו עדן כיון דיכולין לכתוב שלא בידיעתו צריכין להיות ביחד דהו"ל כאלו כבר כתבו ובפרט שיש לחוש שמא כתבו. ובלא"ה נ"ל דבאמת גיטין מהראוי להיות דומה לד"נ ורק כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמי ולפ"ז זהו דוקא בעידי כתיבה הוא דקיי"ל כריב"ק אבל במבטל השליחות ורוצה שלא יכתוב ולא יהי' כתובה למשקל שוב דומה לד"נ וצריכין להיות ביחד ולפ"ז י"ל דכיון דמבטל שנים זה שלא בפני זה א"כ כל שלא היו ביחד לא נתבטלו הנשארים בזה ובשלמא אותם השנים שביטלם בעצמם אף שלא ביטלם ביחד מ"מ הרי ביטל שליחתם ואינו רוצה בהם פשיטא דא"צ להיות ביחד ול"ש כאן כל הטעמים שכתבתי דהם בודאי לא עשו עדן מעש' וגם שייך בהו ד"מ דהאחרים יכולים לכתבו ולכך ס"ל לרשב"ג דבטלו כלם ורבי ס"ל דלא נתבטלו כלם. ובזה מיושב מה שהקש' הפ"י דהו"ל נמצא אחד מהם קאו"פ וכבר הרגיש הרמב"ן בחידושיו בזה. ולפמ"ש א"ש דאם נימא דנתבטלו כלם שוב ל"מ כלל הביטול דבעינן שיהיו ביחד ודו"ק היטב וע' במהרי"ק שורש א' דכתב דל"ש בממון הפקר ב"ד זולת כשיש איזה מגדר מלתא ומהריב"ל תמה בזה ובתשוב' אחרת הערתי בזה מכמה מקומות ולא ידעתי מקומה כעת. אבל כעת אני תמה מהך דמחלק כאן בין ממונא לאיסורא ומבואר דבממונא אמרי' הפקר ב"ד הפקר אף דליכא מגדר מלתא וסייג לאיסור ודו"ק וצ"ע: