שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ו סימן ב׳

אשר שאל מעלתו בבשר שנתבשל בלא מליחה דקיי"ל בסי' ס"ט סי"א דאף דיש ששים נגד החתיכ' מ"מ אותה חתיכ' אסור' רק שלצורך כבוד שבת ולכבוד אורחים יש להתיר אף אותה חתיכה וע"ז שאל מעלתו מה דינו של אותה חתיכ' אם צריכ' מליחה והדחה מחדש או שמותרת בל"ז. והנה הדחה ראשונ' פשיט' דא"צ לכל הטעמים לא משום ריכוך ולא משום דם ע"פ אבל מליחה לכאור' הי' נרא' בפשוט דצריך דניהו דיש ששים אבל עכ"פ אינו ברור אם יצא כל הדם ממנה ונמצ' שהי' צריך מליחה ואף דיש ששים כנגד החתיכ' מ"מ הא באמת נ"נ רק דלכבוד אורחים או שבת מקלינן והיינו לענין שתהי' מותרת אבל אפשר שצריך מליחה שנית. ובלא"ה נרא' דכאן ל"מ ששים עפמ"ש בחידושי בסי' קט"ז ושם כתבתי על הגליון בקיצור וכאן אוסיף לברר הדבר במ"ש שם בהג"ה ס"ה דיש לחוש לספק סכנה יותר מספק איסור וכתבתי שם עה"ג בזה"ל עיין חולין דף י' ע"ב דגם רובא דליתא קמן דמועיל לענין איסור אבל לענין סכנת' חיישי' למיעוט' ועיין בפסחים קי"ד ע"ב גבי קפא ובתוס' שם ודו"ק ואפשר דאף רובא דאיתא קמן לא מועיל גבי סכנה ולפ"ז גם ששים ל"מ דכמות האיסור אף שיש ששים עכ"פ זה לאיכות האיסור וטעמו אבל עכ"פ גוף האיסור בכמותו ע"כ מטעם ביטול ברוב קאתינן עלה דהרי עכ"פ נתרבה האיסור בכמותו ולפ"ז בסכנה ל"מ ששים דגם רובא דאיתא קמן ל"מ בסכנת' דמ"מ זיהרא דארס יש והוה כטומאת משא ולכך ל"מ ששים וע' ט"ז שם ס"ק ב' ובנקה"כ ודו"ק עכ"ל בגליון וקצת בתוספת ביאור. ולפ"ז עכ"פ גם בששים צריך לבוא לביטול ברוב לענין כמות האיסור וכ"כ האחרונים בהדיא ובמק"א ביארתי באורך הדבר על דברת המלמ"ל פ"א ממשכב ולפ"ז יקשה דהיאך מועיל כאן ששים הא מ"מ גוף החתיכ' ניכר ול"ש ביטול וצ"ל דכיון דאמרינן דנפק מיניה כלה שוב בטל והחתיכ' מותרת ולפ"ז לדידן דבאמת אמרינן דחנ"נ ואמרינן דבמקומו נשאר האיסור ביותר וא"כ לענין זה ל"מ ביטול ואף דהדם לא ניכר הא החתיכ' היא עם הדם ול"ש ביטול. אך כ"ז לענין פלפול אבל בעיקר הדין נ"ל ברור דא"צ מליחה שנית דהנה באמת בטעם של הדיעה הראשונ' דמתיר הכל כ' הרא"ש דמה שיצא נתבטל ומה שלא יצא הו"ל דם אברים שלא פירש ולפ"ז א"צ מליחה דדם איברים שלא פירש מותר ואף דדעת המהריב"ח הובא בכ"מ פ"ו ממ"א דאף בשר חי צריך מליחה מטעם כשיחתך יתפרד ויצא דם אף שכ' ששיטת הרמב"ם דדם אברים שלא פירש מותר ע"ש היינו שם שלא יצא כלל דם שלא נמלח ולא נתבשל אבל כאן שנתבשל לא יצא הדם א"כ מה שלא יצא הוה דם אברים שלא פירש וגם לפמ"ש הר"ן דמלח אינו מוציא רק מה שקרוב לשטח הבשר לא מה שבתוכו א"כ כאן שכבר יצא רוב הדם ועכ"פ מה שסביב לשטח ע"י הבישול א"כ מה שנשאר הוה דם אברים שלא פירש ואף דטעם האוסרים משום שהרוטב מבלבל טעם החתיכ' וגורם שפורש הדם ממקום למקום כמ"ש הש"ך מ"מ הא לכבוד אורחים סמכינן על הדיעה הראשונ' וא"כ לדיעה הראשונ' שוב ל"ח לזה. ובלא"ה הא דחנ"נ גופא באיסור דרבנן ג"כ יש שני דיעות ועט"ז סי' צ' ס"ק ד' וא"כ הא דם שבשלו אינו רק דרבנן ובודאי יש לסמוך על דעת המקילין: