שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ה סימן ט׳

והנה הקול נשמע משם הגאון התנא מוהרא"וו זצלה"ה שאמר דהירושלמי כוון לקידושי מי חטאת דמבואר בזה פלוגתא אם הקטן יכול לקדש וע' ביומא דף מ"ג וע"ז אמר ריב"ב דאם קידשו בינן לבין עצמן אינן קידושין אבל בינן לבין אחרים קידושיהם קידושין. ובאמת אף שדפח"ח אבל לדבריו יקשה לשון בינן לבין אחרים שאף אם נימא דהיינו שגדול עע"ג ומלמדן שיקדשו לשמה מ"מ יקשה לשיטת התוס' אמאי יועיל והא אינו ניכר מתוך המעש' אם קדשו לשמה והוה כמו חליצה דל"מ והנלפענ"ד כתבתי. אחר כמה שנים זכיתי לקנות הס' הנחמד אור הישר הנ"ל ועיינתי בו וראיתי בתשובת הגאון מוה' יוסף אבד"ק פירדא ז"ל שהתחיל בדברי הב"י באהע"ז סי' קכ"א שכ' ראיה לדברי הרמב"ם דלאו דוקא הני ד' המפורשים בחגיגה דף ד' דאל"כ יקשה למה לא נקיט בבריית' הראשונ' הך דמאבד מה שנותנין לו ובבריית' השנייה הנך ג' דבבריית' הראשונ' וע"כ דלדוגמא נקטי הנך וה"ה כיוצא בהן וע"ז האריך הגאון ליישב הקושי' הלז וכן ראיתי כמעט ברוב תשובת הגאונים שם שפלפלו בזה. ואני תמה בזה דכפי הנרא' הרגיש בזה הר"ש הובא בב"י סי' קי"ט וז"ל ור"ש משפירא כ' דלא מחזקינן ליה בחזקת שוטה לגרש עד שיראו בו סימנים המפורשים במס' חגיגה וכו' ועיקר הסי' המאבד מה שנותנין לו דומיא שטותא יתירתא חזו ביה דהוה משחרר עבדי' ובעוד שלא ראינו סי' זה אפי' בדיק' ל"צ והרי הוא בחזקת פקח עכ"ל. הרי דהסי' הלז מורה שהוא שוטה עד שצריך בדיקה והיינו דר"ש לשיטתו דכתב שם דבירושלמי דמס' תרומות משמע דבעי כלם ופליג קצת אגמרא דידן וכוונתו דהרי בירושלמי אמרו שם והובא בתוס' בחגיגה שם ד"ה דרך א"ר אבין מסתברא כר"י ובלבד במאבד מה שנותנין לו והיינו דבזה דוקא קי"ל כר"י משום דזה שטותא יתירתא משמע דבכל הג' סימנים אחרים בעינן שיהיו כלם והיינו משום דשם בירושלמי הזכיר גם המאבד מה שנותנין לו בפלוגתת ר"ה ור"י ור"ה בעי כל הד' ביחד וא"כ ר"א דאמר דמסתבר במאבד כר"י משמע דהשאר בעי כלם וא"כ לכך שפיר כתב ר"ש דעיקר הסימן שיהיה צריך בדיקה היא במאבד דבשאר השלשה לא נתחזק עוד בשוטה דבעינן שיהיו כלם ויתחזקו כ"פ כמ"ש הב"י בחו"מ סי' ל"ה אבל בש"ס דילן דלא נזכר בפלוגתא דר"ה ור"י מאבד ור"פ אמר דאי שמיע לי' הוה הדר ביה וא"כ שפיר לא נקט הנך שלשה במאבד דמאבד לבד הוה שוטה. איברא דלפ"ז יקשה מה שהקשה הגאון מפירדא שם דמה אמר ר"פ אי הוה שמיע לי' הך דמאבד הוה הדר בי' דמה קושיא דלמא שאני מאבד דהוה שטותא יתירתא ולכך די באחת משא"כ באינך אחרים. אבל באמת תמהתי מאוד על הב"י וכל האחרונים הנמשכים אחריו שבחנם הרעישו העולם בקושיא זו דהנה המעיין בש"ס דמביא דתניא איזה שוטה המאבד מה שנותנים לו וזה לא נזכר בשום מקום אבל בתוספתא דתרומות פ"א מוזכר הנך ד' דברים ביחד דבהנך ד' מקרי שוטה וא"כ שפיר מקשה הש"ס על ר"ה דא"א לומר דכלם ביחד דהא במאבד ודאי דאף באחת מהם וכמ"ש הר"ש וא"כ ע"כ גם אינך שלשה דקחשיב הם ג"כ כל אחד לבדו ושפיר אמר דאי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה וז"ב: