והנה הפריז על המדה שלומר שיהי' דברי הירושלמי בשם תנא משובשים ח"ו וחלילה חלילה לומר כן ומוטב לתלות החסרון בידיעתינו. ובאמת שבלא"ה תמוה שיהי' כוונת הירושלמי שבינן לבין אחרים יהי' הכוונ' כשגדול עע"ג זה לא מקרי בינן לבין אחרים והנלפענ"ד דבר חדש בזה דהנה זה כמה נתקשיתי למה לא יועיל קידושי קטן הא אם דעת אחרת מקנה אותן לדעת רבים מהפוסקים דמועיל מה"ת וא"כ גם בקידושין יועיל ומצאתי בנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' נ"ד שנתקש' בזה ע"ש שהאריך דגם בקידושי כסף כיון שרבנן תקנו דבמטלטלין מתנתן מתנה וא"כ יוכל לתת לה כסף הקידושין והיא תקנה עצמה לו ולא העלה דבר ברור בזה אבל באמת כבר כתבתי במק"א דלפמ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ט דהאשה אינה מקנית עצמה לבעל רק שנעשית הפקר והוא זוכה אותה במה שמקדש' וא"כ בהפקר דדעת הפוסקים דל"מ בהפקר דעת אחרת מקנה וע' מלמ"ל שנסתפק בזה וא"כ ל"מ קידושי קטן דאין כאן דעת אחרת מקנה שהיא רק נעשית הפקר ולא קנין וכמדומה שכ"כ הח"מ. אך עדיין קשה דהא דאם מזכה ע"י אחר מועיל גם בשוטה כמבואר סי' רל"ה בסמ"ע ס"ק כ"א דאחר יכול לזכות א"כ יקשה יזכה אחר בעדו שתהי' לו להשוטה והיינו שהיא תקנה עצמה לאחר שיזכה עבור שתהי' לאשה להשוטה ואף דבאשה י"ל כיון דתקנה עצמה לאחר א"כ תהי' אשת אחר ולא אשת שוטה מ"מ י"ל דהאחר אינו רק זוכה אותה שנעשית הפקר וזוכה בשביל השוטה וזה לדעתי מ"ש ריב"ב דחש"ו שקידשו בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידושין והיינו שהם בעצמם א"י לקדש שאין להם כח לזכות אבל בינן לבין אחרים דהיינו שאחרים רוצים לזכות עבורם יש להם קידושין והרי דעת הר"י ברזילי דאם האב קידש לקטן שלו אשה דמקודשת מה"ת וה"ה דאחרים יכולים לזכות עכ"פ בשביל החש"ו כנלפענ"ד בכוונת ריב"ב בירושלמי שלא יהי' תמוה כ"כ:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
