שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה דבר גדול דיבר הרב בזה והנה ספר הישר הלז אין אתי כעת כ"א כפי מה שזוכר אני ממה שראיתי. אבל לפענ"ד תמהני דהרי התוס' בעצמם הקשו אח"כ דניהו דגדול מלמדו אבל עכ"פ לאו בני שליחות נינהו וכתבו דלא בעי בכתיבה לשמה ע"ש ולפ"ז כיון דעכ"פ לאו בני שליחות הוא א"כ אם היה נותן ע"י שליח הגט לא היה מועיל דא"י לעשות שליח וע"ז ל"מ מה שהב"ד מלמדו ועכ"פ דעתו לא מקרי ואיך אפשר שיוכל לתת גט והא בעינן דעתו בשעת נתינת הגט והרי אין לו דעת דהרי ל"מ שליחות אף שהב"ד מלמדו לא אתרבי לשליחות וה"ה לנתינתו בעצמו כנלפענ"ד. אך אף אם נימא דמועיל נתינתו בעצמו עכ"פ ע"י שליח ודאי לא מועיל וכמ"ש התוס' ולפ"ז נ"ל ברור דזה דוקא היכא שהי' שוטה בעת שצוה לכתוב הגט אז ל"מ שליחות אבל אם היה שפוי בעת ההוא ואח"כ נשתט' בזה נ"ל שבזה מועיל אף ע"י שליח והטעם דהרי באמת לא גרע מה שצוה לכתוב וליתן ממה שמלמדין הב"ד דבעת ההיא היה שפוי ניהו דאחר כך נשתט' הא עכ"פ בעת ההיא היה שליח לגירושין א"כ מה בכך שנשתט' אטו ידעינן בבירור שא"י לדעת אף במסברי לי' וא"כ לא גרע השליח מאלו מסברין לי' וסבר ואף אם נאמר דכיון דעכ"פ כעת נשתט' א"מ לשליחותו עכ"פ אם היו מסברין לי' וסבר בודאי נלפענ"ד דהי' מועיל השליחות דאף דהוא בעצמו לא היה יכול לגרש דלא ניכר מתוך הנתינ' אם מכוין לשמה עכ"פ כשעש' שליח מקודם וכעת אינו מבטל השליחות ממילא מחשבתו ניכר מתוך מעשיו שרצונו בהשליחות ואין לך גדול עומד ע"ג יותר מזה ואף אם נתעקש בכ"ז מ"מ בנ"ד שהי' מעלתו מסדר לו הגט א"כ ודאי א"ל כל עניני הגט וביטול מודעות אין לך גדול עע"ג יותר מזה ובודאי מועיל. וראיתי בבית מאיר שכתב להשיב על הנוב"י דשאני גט חרש שוטה דכיון דאין בו כוונה לא לקנות ולא למכור אין זה אלא כאלו העומד ע"ג משיאו עצה להקנות ולקנות דל"מ כל שאין מבחין מעצמו ושאני חליצת חרש ושוט' דבאמת חליצה מוטעת כשרה א"כ לא גרע מה שהב"ד מלמדים אותו דעכ"פ הטעו אותו ורק שאין בו כוונת המצוה ובזה סגי בגדול עומד ע"ג ע"ש שהאריך בזה. והנה לפמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' א' דכוונת חליצה היא ג"כ מתורת ההקנאות ולא מתורת כוונת המצוה ע"ש וא"כ נסתרו דבריו אבל גם לפי דבריו זהו כשלא היה בעת הציווי לכתוב שפוי אבל כל שהיה בעת ההיא שפוי בדעתו מה בכך שאח"כ נשתטה הא כיון שהוא משום הקנאה ומכירה וכל שהיה בדעתו כן וצוה כן לשליח לקנות אטו נימא דאם נשתטה אח"כ לא יועיל קניית השליח זה לא שמענו ואף דיכול לחזור ולבטל שליחותו אבל בלא נודע כוונתו מה לנו ולשטותו דלמא מ"מ לא הדר ביה מזה וה"ה כשאח"כ מסברין ליה וסבר ניהו דאינו דעתו השלימה אבל עכ"פ הרי בעת ההתחל' הי' בדעתו ואח"כ ג"כ הוא בדעתו ע"פ הגדול העומד ע"ג אם כן לפ"ד מהראוי שיועיל וז"ב לפענ"ד:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.