ובזה מיושב לפענ"ד מה שהביא הב"מ ראיה להב"י ממ"ש התוס' בגיטין דף י"ג דהאומר תן גט זה לאשתי וכו' הרי"ז לא יתנו לאחר מיתה וכתבו התוס' שם דאף שמינה השליח בחיים מ"מ לא חשוב להיות כמותו אחר מיתה וכן אמרו בגיטין דף כ"ט דכלהו מכח בעל קאתו מת הבעל ליתנהו לכלהו ע"ש הרי דאף דמפני שאינו בעת הנתינה נפסק כח השליחות וה"ה כשנשחטה. ולפמ"ש יש ליישב דשאני התם דבעינן שיבא מכח הבעל דונתן בידה כתיב ואנן מרבינן שליח אבל כל שאין הבעלים בעולם פשיטא דשליחות לא מועיל אם נפסק כח השליחות והוא לא אמר שהגט יחול מחיים רק לאחר מיתה ואז נפסק כח המשלח שהשליח בא מכחו אבל כאן אטו השוטה אינו בעולם ורק שלא נודע כוונתו וכל דמסברין ליה וסבר ניהו דא"י לקנות ולהקנות כל שצוה ע"י השליח הרי נעשה שליחותו:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.