שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ד סימן ח׳

ובזה נלפענ"ד ברור הא דנסתפקתי בחידושי ליו"ד סי' רל"ז אם הארוס והאב מפירים אף סתם נדרים כיון דבשתפות' דאב הוא מיפר והעליתי שגם אינו מפר רק נדרי עינוי נפש בלבד וכן מצאתי בלח"מ פי"ב מנדרים שם וקשה למה לא יפרו אף נדרים שאין עינוי נפש ובינה לבינו. ולפמ"ש למעל' י"ל דבאב כל הנדרים ע"ד נודרת משום דברשותו היא לכל דבר ולפ"ז בארוס עם האב דקליש עכ"פ רשות של אב לכך אינו מיפר רק נדרי עינוי נפש ובינו לבינה כדאמרו בנדרים דף ס"ח דקליש הפרתו. ובזה אני אומר דבר נחמד ליישב קושית הלח"מ דהקש' לשיטת רבינו איך אמרו בנדרים ס"ז אימא אב לחוד' ליפר ומשני א"כ אסרה איסר בית אביה למה לי השת' במקום ארוס מיפר אב לחודא שלא במקום ארוס מבעי' וקשה הא במקום ארוס אינו מיפר רק נדרי עינוי נפש ובינו לבינה ואצטריך קרא שיפר האב אף סתם נדרים שלא במקום ארוס. ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דבמקום ארוס אינו מיפר כל נדרים משום דקליש' הפרתו שצריך שותפות הארוס ולפ"ז בהס"ד דמיפר האב לבד במקום הארוס שוב מיפר כל הנדרים ושפיר קשה ל"ל קרא שלא במקום האב וז"ב. ובזה י"ל גם טעמו של הרר"י שמבי' הטור דעשה פשר דלאחר שמת הארוס דחוזר ונתרוקן רשות לאב והיינו כיון דקליש' הפרתו באותן נדרים שנדר' בעודה ארוסתו דלא נדרה ע"ד האב בלבד וא"כ ממיל' שוב א"י להפר אף לאחר שנתרוקן לו לבדו רשותו: