שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ד סימן ט׳

ובזה מיושב היטב קושית הלח"מ מהא דאמרו בנדרים דף ע'. דמקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונ' וכיון דאין היקש למחצ' נימא כמו דקודמי הויה ראשונ' האב מיפר כל הנדרים לשיטת הרמב"ם ור' יחיאל ה"ה בקודמי הויה שניה וקשה להרר"י ולפמ"ש א"ש דכבר נודע מ"ש הפ"י וכללא כייל בריש קידושין ובכמה מקומות דל"ש אין היקש למחצ' בדבר שתלוי בסבר' ובזה שייך הסבר' ובזה ל"ש הסבר' וא"כ ה"ה כאן הא בקודמי הויה שניה כבר קלשא הפרתו ול"ש דע"ד אב נודרת כמו בקודמי הויה ראשונ' ול"ש אין היקש למחצ' ושם מוקי בנדרים שנראו לארוס ודו"ק. ואחר שזכיתי ליישב דברי רבינו נלפענ"ד להדיא ראיה לרבינו מהא דאמרו בנדרים דף ס"ח דבי ר"י תנא בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן לנערה המאורס' שאביה ובעל' מפירין נדריה וכו' ורבה האי דתנא דבי ר"י מאי עביד ליה מבעי' לי' לומר שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולשטת הפוסקים דפסקי כהך דספרי א"כ לימא בין איש לאשתו בין אב לבתו צריך להך דדרש בספרי דמקיש אב לבעל דמה בעל אינו מיפר רק נדרי עינוי נפש ובינו לבינה אף אב כן וע"כ דבאמת לא מסתבר לומר כן דההיקש יעקור פשטא דקרא והנה הפריש' דעתו דלפמ"ש הפוסקים דקי"ל כהך דספרי האב א"י להפר רק נדרי עינוי נפש ולא בינו לבינה והט"ז סי' רל"ז ס"ק מ"ח השיג ע"ז דאין היקש למחצ' ויכול להפר האב אף דברים שבינו לבינה ולפמ"ש באמת לפי טעם הפריש' שנתן בזה ל"ש אין היקש למחצ' כל דל"ש הסבר' אבל גוף הדברים לא נהירא לפענ"ד דבאמת פשטות הכתוב משמע דבאב יכול להפר כל נדריה רק דהיקש בא לגרע כח האב עכ"פ דיו לאוקמ' שוה בשוה לבעל ולא לגרוע כחו. אך לפענ"ד נרא' ראיה ברורה לכאור' כפריש' מהך דאמר דמבעי' ליה לרבא הך דתנא דבי ר"י לומר שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה ומשמע דוקא בעל ולא האב אבל אחר העיון א"א לומר כן דכיון דמוכח דברים שבינו לבינה מהך דכתיב בין איש לאשתו והיינו בינו לבינה ה"ה מה דכתיב בין אב לבתו מורה על בינו לבינה וא"צ כלל להקיש דפשטות הלשון הכי משמע וכמו לתנא דבי ר"י דתרתי יליף מינה וז"ב. ובאמת שאף שנדחקתי לשיטת הט"ז אבל פשטות לשון הש"ס דאמר דבין איש לאשתו אתי להורות דבעל מיפר נדרים שבינו לבינה משמע דהאב אינו מיפר וכשיטת הפריש' וכן אמרו בדף ע"ט ע"ב מלמד שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה. ובזה נלפענ"ד ראיה לשיטת רבינו שדחה הך דספרי דלהספרי קשה כיון דמקיש אב לבעל ומצד הסברא היה האב מיפר כל הנדרים א"כ די עכ"פ שהאב יהי' כמו הבעל דיהי' מיפר דברים שבינו לבינה ואמאי אמרו מלמד שבעל מיפר נדרים שבינו לבינה וע"כ דלא קי"ל כהך דספרי וא"כ גבי אב פשיטא דמיפר דהא מיפר כל נדרים ולא אצטריך קרא רק דבעל מצי מיפר נדרים שבינו לבינה דה"א דוקא עינוי נפש לבד. ובזה הן נסתר מחמתו מ"ש הכ"מ פי"ב מנדרים דמהך דנדרים דף ע"ט שאמרו בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינ' ולמה מביא בין אב לבתו וע"כ להורות דהוקשו ולפמ"ש יקשה דא"כ למה האב אינו מיפר נדרים שבינו לבינה ונימא דהרי"ז בא ללמד ונמצא למד כדאמרו בפסחים דף כ"ה דרוצח ונערה המאורס' שוים וה"ה בזה וע"כ דהאב באמת מיפר כל נדרים וא"כ ההיקש להיפך דהבעל עכ"פ מצי מיפר נדרים שבינו לבינה כמו דבין אב לבתו בודאי מורה על בינו לבינה דודאי יכול להפר א"כ לזה מקיש הבעל להאב דעכ"פ אותן נדרים יכול להפר אבל האב עדיף מהבעל ודו"ק היטב כי מובטחני שרבינו הגדול יגן עלי בצדקתו דמתריצנא דבריו בקושטא ת"ל ודו"ק: