שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ד סימן ד׳

והנה שמעתי מקשים בשם הרב הגאון החסיד מוה' יעקב אבד"ק דינוב בעהמ"ח מלא הרועים בהא דיליף ממכה אביו דאזלינן ב"ר והקשה הוא דהא תוס' ביבמו' דף קט"ז הקשו דאיך אזלינן ב"ר דמתעברו' ויולדות דהא הוה רובא דתלוי במעש' וכתבו דזה לא מקרי מעש' דכאן הוה ממיל' שבא ע"י מעש' התשמיש וזה ממיל' נזקק אדם אל אשתו וא"כ בשלמ' התם הרוב אינו תלוי במעש' דהוא ממיל' ואם תחוש למיעוט זה נקרא ע"י מעשה דאם נחוש שמא אחר בא עליה זה הוה מיעוט דתלוי במעש' וא"כ לכך אזלינן ב"ר דאינו תלוי במעש' משא"כ בעלמ' היכא דהרוב והמיעוט אינו תלוי במעש' דלמא לא אזלינן בתר רובא. והנה לפמ"ש בחידושי לאהע"ז סי' קנ"ו ס"ז בביאור דברי התוס' ביבמו' הנ"ל דענין רוב התלוי במעש' הוא רק דמהראוי לומר דלא נעשה מעשה חדש וכמו דאמרי' דמוקמינן אחזקת הגוף וכדומ' ולפ"ז שם דאין אנו דנין על התשמיש ואדרב' סתם חזקת איש ואשתו דודאי בא עליה ורק אנו דנין אם הלידה הי' בן קיימא או לא וא"כ כל שהי' הענין מהראוי לאוקמ' על הרוב דיולדות בני קיימא ע"ש שהארכתי בזה ולפ"ז גם כאן אנו דנין על אותו בן אם הוא מזה או לא וא"כ אף שיהי' מהמיעוט ל"ש לומר דהוה מיעוט התלוי במעש' דהא כל עיקר הסבר' דמה"ת להמציא מעשה חדש והא המעש' כבר לפנינו רק שאנו מסופקים אם מזה או מזה ובזה ל"ש למיזל בתר רובא. אמנם כ"ז כתבתי לפלפול' אבל המעיין בתוס' בכורות כ' בד"ה רבינ' ימצא שכוונת התוס' דדוק' תשמיש בהמה דתלוי לפעמים בהרבעת אדם לכך מקרי תלוי במעש' אבל אדם דעושה ברצונו ואין אדם אחר משכיבו עם אשתו מקרי רובא דלא תלוי במעש' א"כ אין נ"מ בין איש עם אשתו או עם אשת חבירו כלל: