שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן ט׳

והנה במ"ש למעלה דכל דגוף הקדושה יכול להשתנות פשיטא דבכה"ג לא אמרי' דהזמנה מלתא היא אף בגוף קדושה ולפ"ז יקשה הא דאמרו בכריתות דף כ"ה עגלה ערופה אינה כן עד שלא תערף נודע ההירג תצא ותרעה בעדר ואמאי תצא ותרעה בעדר הא אתסרא לי' מחיים ומאי קושיא הא הא דאתסרא מחיים הוא משום דהזמנה מלתא היא וכדיליף אביי מיניה דהזמנה מלתא היא וכדפירש"י שם וא"כ לפ"ז גם לדידן כיון דעגלה ערופה גוף קדושה הזמנה מלתא היא וא"כ כיון דרק מכח הזמנה מתסרא כיון שנודע אח"כ ההורג דאזלה לה קדושת עריפתה דכל שנודע ההורג א"צ עגלה ערופה פשיטא דלא נאסר בהזמנה בעלמא והיא קושיא גדולה. אמנם נרא' דהדבר נכון דהרי שם לרבא קיימינן ורבא ס"ל הזמנה לאו מלתא הוא אף בגוף הקדושה דהרי רבא באמת לדידיה ס"ל דעריפתה אוסרתה ולא ירידתה לנחל איתן ולדידיה צ"ל באמת דהא דאמר משמשין ממשמשין גמרינן לאפוקי עגלה ערופה דהיא גופה קדושה היינו לא דבעגלה ערופה דגוף קדושה הזמנה מלתא היא דהא לדידיה באמת אינו אסור רק מעריפה ואילך והא דקאמר מ"ט לא גמר מעגלה ערופה הוא לשיטתי' דלא תאסר בהזמנה וכמ"ש התוס' בסנהדרין שם ד"ה מ"ט וא"כ לדידיה אם נימא דנאסרה מחיים ע"כ לא משום הזמנה היא רק דמעת ההיא דהיינו בירידתה לנחל איתן אסורה והתחיל הקדושה וא"כ שוב יקשה כיון דכבר נאסרה מחיים והתחיל הקדושה איך תצא ותרעה בעדר. ובזה מיושב היטב קושית התוס' בכריתות שם דמאי מקשה הא גם באשם ודאי אם נודע תצא ותרעה בעדר ולפמ"ש א"ש דשאני כאן שכבר התחיל הקדושה מחיים משעת ירידתה לנחל איתן משא"כ קדשים דכל שנודע ששקר הוא שוב הקדש בטעות הוא ולא התחיל כלל הקדושה אבל בעגלה ערופה ניהו דנודע אח"כ הא משעת ירידתה לנחל איתן התחיל הקדושה ואז לא נודע ההורג והתחיל הקדושה ושוב לא פקע: