שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן ב׳

ובזה נ"ל הטעם דלכך אוגרי ומשכונא אסור משום דבקדושתה קאי והיינו משום דבאמת קדושת הגוף לא פקע בכדי רק שנתפס על דמים או שמחללין על שו"פ וכאן שלא רצו להפקיע הקדושה לגמרי שהרי לא מכרו אותו לחלוטין רק אוגרא ומשכונא לזמן א"כ במה יפקע הקדוש' וז"ב. ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי התוס' שם דא"כ היאך מתיר ר"מ למכור על תנאי דהו"ל כאוגרי ומשכונא וכתבו דר"מ יסבור דאוגרי ומשכונא שרי (כמ"ש הרשב"א בשמם) ותמה בחידושי הרשב"א דעדיין יקשה מרבנן דר"מ דגם הם מודו דיכולין למכור על תנאי רק דס"ל דגם לעולם יכולין למכור אבל ע"ת מודו והא הוה כאוגרי ומשכונא. ולפמ"ש א"ש דבאמת צריך להבין דל"ד איגרי ומשכונא למכר ע"ת דבמכר ע"ת נפקע הקדוש' בשעת המכיר' והרי שיטת הרא"ש דמתנה ע"ת צריך לחזור ולהקנות לו מכ"ש במכר ע"ת ומה דמות תערוך לו עם אוגרי ומשכוני וע' בישוע"י לדו"ז הגאון שהעיר ג"כ בזה על התוס' לפי דרך הרמב"ן ולפמ"ש פה קשה טובא ועיין בר"ן בסוגיא דב"פ ותראה שקושיא גדול' היא. אך נראה דהנה ר"מ לשיטתו דס"ל דבעי משפטי התנאים. ובזה נ"ל ברור דכל דלא קיים התנאי נתבטל המכר למפרע וא"כ ממנ"פ לא נפקע הקדוש' דאם המכיר' מכיר' ע"כ שצריך לקיים התנאי וא"כ מעולם לא נפקע הקדוש' לגמרי מהבהכ"נ ואם לא יקיים התנאי שוב נתבטל המכר לגמרי ולכך שפיר הקשו בתוס' וע"כ לא כתב הרא"ש דמעמ"ל צריך לחזור ולהקנות לו היינו שם באתרוג דלא בעי משפטי התנאים וסגי באומדנא וכמבואר סי' תרנ"ח וא"כ שפיר צריך לחזור ולהקנותו דעכ"פ אף שלא יקיים התנאי לא נתבטל המתנה רק שיכולין לכופו משום דהו"ל כשכר פעולה ועיין בקצה"ח סי' רמ"א שהאריך בזה וא"כ עכ"פ צריך לחזור ולהקנותו. ומעתה לרבנן דל"ב משפטי התנאים א"כ ממילא המכירה כעת מכר הוא ואף שלא יקיים התנאי לא נתבטל המכר למפרע ורק שיכולין לכופו לקיים התנאי משום שכר פעולה ובזה שוב יכול למכרו ע"ת משא"כ לר"מ דלדידיה כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי כלל והו"ל כמפליג בדברים בעלמא (ואומדנא לא מועיל דגילוי דעת ל"מ לר"מ כמ"ש הלח"מ פ"י מגירושין) א"כ א"צ לקיים תנאו כלל וע"כ כשהתנה משפטי התנאים ובכה"ג שוב הו"ל כאוגר ומשכונא וז"ב ודו"ק היטב. נחזור לענינינו דנראה ברור דדוקא בע"ת עשויות הוא דכתבו הפוסקים כן אבל בהתנה בפירוש ודאי מועיל לכל דבר וכן נראה מהמרדכי שהבאתי דגם לדידן שייך ע"ת הן עשויות דהרי כתב דלכך יכול למכור דהו"ל כע"ת הן עשויות ובלא"ה נ"ל דבנ"ד שהבהכ"נ שלי עשוי גם ללמוד בו ולכך נעשה תנור בית חורף בו כדי שילמדו בו בערב ובבקר השכם ובפרט ביום שבת קדש א"כ הו"ל דין בהמ"ד דמותר לאכול ולשתות מדוחק. וזה נ"ל טעם של ב"כ שבבבל שע"ת הן עשויות שכפי הנראה היו לומדים שם בבכ"נ שכן נראה מהמעשה דאתי מיטרא אזלי לבי כנישתא ומשמע דהיו לומדים בבהכ"נ וכן היה עושה רבא דהי' אומר דגריס בבי כנישתא ואמר ד' אהבתי מעון ביתיך כמבואר במגלה דף כ"ח וא"כ לכך ע"ת הן עשויות באופן שנ"ל ברור דבנ"ד ודאי מותר כיון שהתנה בפירוש ובפרט שאין לך צורך גדול מזה שישתו בעת צמאם בעת הלימוד וכדומה מה שנהגו בש"ת שזה מענין הבהכ"נ הוא כנ"ל (ונ"ע ברש"י במגלה דף כ"ח ד"ה אין שנראה דס"ל דאכילה ושתיה מקרי ק"ר) אחר שכתבתי כ"ז ראיתי במח"א הלכות צדקה סי' י"ב שהאריך אודות הרמונים שמשימים ע"ג ס"ת וכשיורדין הבעה"ב מנכסיהם מוכרין אותו לחולין אם שרי והביא שיטת הרמב"ן והר"ן אלו וכ' כיון שנהגו כך הו"ל כאילו התנה מתחלה ופירש שמקדיש אותם בתנאי שיצאו לחולין וכענין שהיו דורשין לשון הדיוט דהיינו מדעשו כך ע"כ שהמנהג כן ואף זה שעשה סתם ע"ד המנהג עושה ע"ש ולדעתי זהו שאמרו בכ"נ שבבבל ע"ת הן עשויות היינו שכיון שראינו שהמנהג כן להשתמש בו חולין אם בבנינה או בחורבנה ע"כ שעל תנאי הן עשויות והנה אח"כ פלפל שם אם אף כשהתנה כך בפירוש אם יצא לחולין דהא קדושת הגוף לא פקע בכדי ולשיטת הראב"ד אף קדושת דמים לא פקע בכדי ות"ל כבר הרגשתי בכ"ז וישבתי דאף להראב"ד סגי עכ"פ בכ"ש. והנה חידש שם דבר חדש דבתשמישי קדושה שצריך הזמנה ומעשה כדי שיחולו עליהם כל שהתנה שפעמים יהיה קודש ופעמים חול לא מקרי הזמנה והו"ל כצר ביה ולא אזמניה דלא קדוש ע"ש שהביא כן משמא דשו"ת רשב"א במיוחסות סי' ר"ס וע"ז הקשה דא"כ אמאי אותן האמוראים לא רצו ללכת לבהכ"נ משום מטרא הא כל שהתנו הו"ל כצר ביה ולא אזמניה ע"ש שכתב דחומרא בעלמא הי' וכמ"ש הג"א א"נ שלא התנו על בנינין רק בחורבנן ע"ש ולפ"ז כל שהתנו בפירוש מועיל תנאי אף בבנינה וכמ"ש ואף שלפענ"ד הדבר תמוה דאיך אפשר שכל שחל בו קדושה יהי' מותר הואיל ולא אזמניה והרי קדושת הגוף לא פקע בכדי והראיה דהרי באמר מעכשיו ולאחר שלשים יום עולה ועד שלשים שלמים נימא דלא מקרי הזמנה שהרי הזמינו שיהי' שלמים אח"כ וע"כ דגוף קדושה לא נפקע אף בלא הזמנה ודוקא בת"ק הוא דיש לחלק כן מ"מ כיון דגם בזה י"ל דלא מקרי רק תשמישי מצוה כמ"ש הרמב"ן ולהר"ן אין בו קדושה רק מדרבנן לפענ"ד ברור דמועיל תנאי: והנה המח"א הביא ראיה דאף קדושת דמים לא פקע בכדי מהא דאמר רבא ככר זה היום קדש ולמחר חול ופירש"י דלמחר יהי' מחולל על המעות שיש לי בבית אלמא דקדושת דמים לא פקע בכדי: