שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס׳ סימן ה׳

ודרך אגב אזכור מה שראיתי בספר שיעורי רז"ה שבהגהותיו ליו"ד סי' ס"ט כתב בהא דמבואר בס"ב דה"ה אם היה ס' נגד דם שעליו ע"ז הקשה דלמה ל"צ ס' גם נגד המלח דנעשה נבלה כמבואר לקמן ס"ט בנתבשל בלי הדחה וכמ"ש הט"ז שם ס"ק י"ט וכתב דהיה נראה לתרץ דדוקא בבישול צריך ס' נגד המלח והדם דהוה נ"נ אבל במליחה אינו בולע אלא הדם דבדם בעין לא אמרי' איידי דטרוד לפלוט ולא כבכ"פ וכמבואר סי' ער"ו בהג"ה אבל המלח אינו נבלע בבשר איידי דטרוד לפלוט דאלת"ה תקשי על כל מליחה דיהא אסור הבשר שבולע מן המלח דנ"נ ע"י דם פליטה שבו אלא ע"כ כהנ"ל וע"ז תמה דמבואר בסי' ע' ס"ג דדוקא בדם שייך איידי דטרוד לפלוט ולא בציר ושאר איסורים וגם החוש מכחישו שאנו רואין כל בשר שנמלח והודח יש בבשר טעם מלח אלמא בלע הוא מן המלח ונ"נ ע"ש ואני תמה על עצמו שהיה אדם גדול בתורה ואיך לא זכר שם שקושייתו שהקשה דכל מליחה יהי' אסור הבשר שבלע מן המלח דנ"נ ע"י דם פליטה שבו כבר התעוררו הקדמונים בזה ומראש צורים נראה דבתוס' חולין דף קי"ב ע"ב ד"ה ובדגים וביותר ביאור הוא ברא"ש פכ"ה אות ל"ז שכתב וז"ל בשלמא כל חתיכה מליחה דעלמא אין דם שעליו אוסרה לפי שמועט הוא ובלוע במלח וא"י לצאת מן המלח כי אין המלח מפליטו הימנו כי אדרבא המלח דרכו שמפליט הדם ומושכו אחריו ונשאר בתוכו ואינו חוזר לבשר וכ"כ באות ל"ח שאע"פ שהמלח שעל הבשר אסור שהדם מעורב בו ולכך צריך להדיח הבשר יפה יפה קודם שיבשלוהו בקדרה מ"מ אותו דם שבמלח נדבק הוא במלח ואין לו כח ליבלע בבשר ע"ש. הנה לפ"ז ל"ק קושייתו דלכך אין המלח אוסר הבשר דאף דהמלח נבלע בבשר אבל אין לו כח להפליט הדם להבשר והדם נדבק במלח ולכך ל"צ ס' נגד המלח דל"ש דנעשה נבלה דכל דהדם אין לו כח לצאת מהמלח אין לו כח לאסור. אמנם אחר העיון אכתי קשה כיון דעכ"פ המלח נאסר משום הדם א"כ נ"נ וגם אפשר לסוחטו קיי"ל דאסור אף בשאר איסורים וא"כ כל דנבלע מלח בבשר ממילא נאסר דהא המלח נ"נ ונאסר. הן אמת דשיטת הרמב"ן והר"ן גבי ר"ד מלח במלחא גללניתא שהמלח שמולחין בו מותר דאל"כ הרי ראינו שהמלח ניתך בבשר ונותן טעם בו וראוי לאסרו וע"כ דהדם נשרף במלח אבל באמת לא קי"ל כן וע' ספר באר שבע בחידושיו לחולין פכ"ה גבי ר"ד מלח במלחא גללניתא ע"ש שהאריך לדחות דברי הרמב"ן והר"ן אלו וכן מבואר בסי' ס"ט ס"ט בהגה"ה בסופו דהמלח שמולחין בו אוסר ומה גם דא"כ אמאי אם מלח ולא הודח צריך ס' נגד המלח וע"כ דלא קיי"ל כהרמב"ן והר"ן הנ"ל. אך תמהני דבר"ן ס"פ כל הבשר בסוגיא דטפת חלב הביא בשם הר"י בעל התוס' וז"ל וזה טעם הכשר מליחת בשר שאע"פ שהמלח בלוע מדם ונעשה נבלה והמלח נו"ט בבשר אפ"ה אין הבשר נאסר בכך כיון שאין הדם נבלע בבשר דאיידי דטרוד למפלט לא בלע והר"ן דחה משום דדם נשרף וכלה בתוך המלח לגמרי. ולפענ"ד גם הרמב"ן מודה דנשאר מעט בתוך המלח מ"מ נגד זה יש בו ס' ול"ש בזה נ"נ כיון דכח הדם נשרף ונכלה במלח הרי הוא מוציאו מכלל דם והרי דם שמלחו אינו רק מדרבנן מכ"ש בנבלע הדם במלח שנכלה ונשרף לגמרי ובכה"ג גם חז"ל לא אסרו וא"כ ל"ש נעשה נבילה דהא הותר הדם שבו ויהיה איך שיהי' עכ"פ לפי שיטת הר"י ל"ק קושייתו וגם הוא בעצמו הרגיש דבדם שייך איידי דמפלט ומה שדחה דבציר ל"ש זאת תמהני דהא אנן מדם עסקינן וא"כ מבואר דשרי. דרך כלל לדידן דלא קיי"ל דדם נשרף וכלה וגם קיי"ל אפשר לסוחטו אסור וגם נ"נ בשאר איסורין ע"כ אנו מוכרחין לומר דאיידי דפליט לא בלע כתירוצו של הר"י ועפר"ח סי' ס"ט ס"ק ל"ט ובכו"פ סי' ס"ט ס"ק ח' ע"ש ודו"ק ודברי שיעורי רז"ה צ"ע שלא זכר כלל מכל הדברים האלו וע' בסמ"ג מל"ת סי' קל"ז וברשב"א בתה"א בית שלישי שער שלישי ובמשמרת הבית שם: