שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס׳ סימן ג׳

והנה הלח"מ הקשה במ"ש רבינו דצריך למלוח בכלי מנוקב וכתב ה"ה דדוקא במליחה ראשונה אבל כל שמלחו והדיחו אם אח"כ מלחו בכשא"מ שרי והקשה הלח"מ דלשיטת הרמב"ם יאסר דעדיין נשאר בו הדם ומ"ש לתרץ דבריו דחוקים דמ"ש מליחה ראשונה משניה. ולפענד"נ דבר חדש דהנה כל הטעם דנאסר בכשא"מ כתב הרשב"א הביאו ה"ה שם דהו"ל מליח כרותח ונכבש הבשר בדם ולפ"ז הרי קיי"ל לענין שבת דאין בישול אחר בישול וה"ה דאין מליחה אחר מליחה וכלה רתיחתו שכבר נרתח הדם מחמת המליחה הראשונה ולא מקרי כבוש כל שאינו רותח ויש לחלק דשם כבר נתבשל ומה לו לבשל עוד אבל כאן עיקר תלוי ברותח ומ"מ אחר העיון ניתן להאמר ודו"ק. עוד נ"ל בישוב קושייתך דבאמת צריך להבין דברי הר"ן שכתב בטעמו של הרמב"ם דלכך צריך השלכה ברותחין דאין המליחה מוציא כל דם ונשאר עוד דם וחיישינן שמא תפלוט קודם והרי קיי"ל דלאחר הדחה נסתמו נקבי הפליטה היינו שם דיש עדן דם בבירור אבל כאן אטו ברור הוא שיש דם אנן חיישינן שמא המלח לא הפליטה כל הדם וגם אם נשאר עוד דם עדן לא פירש רק חיישי' שמא תפרוש אבל עכ"פ ל"ש כאן החשש שמא תפלוט וצ"ל דבאמת בבישול רב כזה תפלוט אף לאחר הדחה ודוקא מליחה א"י להוציא לא בישול ולפ"ז בבשר חי פשיטא דליכא חשש לאחר שהודח: