וראיתי לאחרונים שהשתמשו בדברי התוס' אלו דתרי יב"ש אינו רק חששא דרבנן ולפענ"ד ז"א רק למאן דל"ש לנפילה אבל לדידן צ"ע בדין הלז ודו"ק. ומדי דברי זכור אזכור מ"ש המהרש"א ביבמות דף קט"ו ע"ב בתוס' ד"ה יצחק ר"ג שכתב דכל דהוחזקו ב' יצחק שוב אין נפקותא אי שכיחי שיירתא או לא שכיחי דכל עיקר החשש דשכיחי שיירתא הוא כדי לחוש לתרי יצחק והכא בהוחזקו בלא"ה איכא חשש דתרי יצחק ע"ש שזה כוונתו אף שדבריו סתומים קצת והוא תמוה דהא באמת שיטת הרי"ף דבהוחזקו כל דלא שכיחי שיירות מקילין בעיגונא דאתתא ולשיטת הפרישה שהובא בב"ש סי' י"ז ס"ק ג' יש ליישב אבל לשיטת הב"ח והט"ז שם קשה דעכ"פ איכא רבותא דאף בל"ש שיירתא כל דהוחזקו תרי יב"ש חיישינן וכגון שזה הלך מקרוב ע"ש ובח"מ ס"ק ל"ח וצע"ג ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
