ובזה מיושב היטב קושית המהרש"א שהקש' דלפמ"ש התוס' דמיירי דידענו שנפל מיב"ש הלז א"כ מה יענו להבריית' דבזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה דשם דאומר דממנה נפל ליחוש ליב"ש אחר ושם ל"ש לומר דראינו שממנה נפל דאם ראינו בידה מכבר ליכא למיחש מידי דכבר נתגרשה וכמ"ש התוס' לעיל. ולפמ"ש א"ש דשם דאומר דממנה נפל ואומר שנתגרשה כבר שוב הוא לא יוכל להוציא לעז דהרי אומר שנתגרשה כבר וכל דליכא למיחש ללעז שלו שוב ל"ש לומר דניחוש ליב"ש אחר דהא אינו רק מדרבנן ומשום חשש לעז ואף דבאמת לא מהמנינן לי' ויחזור דקתני היינו בעדים כמ"ש התוס' בד"ה ואפי' לזמן מרובה היינו דאנן לא מהמנינן לי' כל דאיכא למיחש ליב"ש אחר אבל באין ש"מ דאנן ל"ח רק דחיישינן שמא יוציא לעז ע"ז שפיר ל"ח כיון שהוא אומר שנתגרשה כבר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.