שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן ג׳

ובזה מיושב קושית התוס' דלמה לא מוקי אידי ואידי בש"מ וכאן בהוחזק וכאן בלא הוחזק משום דע"כ משמע להו דמיירי אף בהוחזק דאל"כ קשה דקארי לה מה קארי לה הא שייך כאן נמצא ודו"ק. והנה האחרונים הביאו קושיא בשם ספר מ"ע ואינו ת"י שהקש' דמ"פ ר"ז ורבה על המשנה דהמביא גט מהמשנה דמצא גיטי נשים ומהברייתא והרי התוס' בב"מ דף כ' נתבו דלשני יב"ש ל"ח רק מדרבנן משום לעז ודוקא באיסור ובממון ל"ח ע"ש ולפ"ז בשלמא במצא גט אשה בשוק או במצא גיטי נשים דהבעל בעצמו הוא כאן ומצוה ליתן ל"ש לעז דלא אתי ומערער משא"כ בהמביא גט חיישינן שמא יבא הבעל ויערער וכעין דמחלקינן לענין בפנ"כ ובפנ"ח. ולפענ"ד אין התחלה לקושי' דע"כ לא כתבו התוס' דחיישינן משום לעז היינו לאחר דחדשו רבה ור"ז דבש"מ והוחזקו חיישי' לתרי יב"ש א"כ יש לחוש ללעז אבל אי נימא דאף בהוחזק וש"מ ל"ח לתרי יב"ש א"כ מה לעז שייך ואף בשליח מה לעז שייך כיון דל"ח אנן לתרי יב"ש א"כ מה יתן ומה יוסיף כשיבא הבעל בעצמו ויאמר דיב"ש אחר כתבו אטו יהיה נאמן ובשלמא התם הלעז הוא דהוא לא כתבו אבל כאן הוא לא יכחיש דעשה שליח להוליך הגט דע"ז השליח נאמן וגם לא יכחישנו בזה רק שיחוש לנפשו אולי אין זה גיטו ומי יחוש יותר ממנו כיון דאנן ל"ח לזה גם חששתו אינו כלום וז"פ. לולא שהאחרונים טרחו בזה הרבה ולפענד"נ כמ"ש וזה שחידש רבה כאן בש"מ וכאן בשאין ש"מ וא"כ שפיר יש לחוש ללעז: