שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן י״ג

וראיתי בשב שמעתתא שמעתא ז' פ"כ שכ' ליישב קושית התוס' הנ"ל בב"מ דיב"ש הוה כסימן בינוני כמ"ש זקני הח"ץ ז"ל סי' קל"ד וא"כ בסימן בינוני מועיל בממון דמחזירין אבדה בסימן בינוני משא"כ באיסורא דל"מ סי' בינוני ע"ש ובמחכת"ה לא ידעתי מה קאמר מר דממנ"פ אם סימנים דאורייתא למדין גם גט אשה מאבידה ואם סימנים דרבנן דאמרו שם די"ל דבאבידה תקנו א"כ פשיטא דדוקא באבידה תקנו והיה לו להש"ס לומר דסימנין דרבנן וגם תימה דא"כ מה השיב לו דתנן שטרי חליצה ומיאונין והא באמת אם סימנים דרבנן ל"מ באיסור וגם כפי הנרא' בסוגיא כאן דרבה ס"ל סימנים דאורייתא וא"כ שוב דומה איסור לממון וגם תימה דמה מדמה אבידה דאין לו חזקה למחזיק והמוצא מציאה מגט אשה דיש חזקה ובאמת זה קשה גם בהא דאמרו דאי סימנים דאורייתא גם גט מחזירין ומה מדמה גט לאבדה וכ"כ בזה אבל עכ"פ דברי הש"ש תמוהים הם. ובגוף דברי אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ד שכתב דשני יב"ש דחיישינן משום דאינו סימן מובהק היכא דברי לן שהיה במקום פלוני יב"ש והוא אתרא דל"ש שיירות ולא הוחזק לן באחר דשריא אתתא לכ"ע לפענ"ד כוונת דבריו דאף דלא הוה סימן מובהק רק סימן בינוני עדיף מסימן בינוני דבשלמא בסי' בינוני ובנמצא הסימן הלז בהרבה אנשים רק דל"ש כ"כ וא"כ לא הוברר דאותו האיש שמת הוא זה שאתה דן עליו שנאבד דהא י"ל דגם אחר מת באותו סימן ולכך לא מועיל אבל בשני יב"ש עכ"פ אותו יב"ש ברור לך וא"כ עכ"פ ע"ז יש לך לדון בודאי וניהו דיוכל להיות עוד יב"ש אחר אבל כל שלא נודע לך למה תתפוס הספק ותניח הודאי דהא בכאן לא הוחזק ול"ש שיירתא וא"כ אותו יב"ש הנמצא פה הוא ודאי והיב"ש השני שיוכל להיות שנמצא במקום אחר לא נודע לך למה תניח האיש המוחזק לך בודאי ותחוש לספק ואין ספק מוציא מידי ודאי דבשלמא אם הוחזק או ששכיח שיירתא א"כ שוב יש לומר דגם זה השני בכל עולם נמצא בודאי איש ששמו כשמו ואשתו כאשתו וא"כ הוה כהוחזק והוה ספק השקול אבל בזה שלא נודע לך פשיטא דאין לחוש דהא כאן לא הוחזק ול"ש שיירתא וז"ב כשמש והדברים ראויים אליו.