ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו דמנ"ל לר"ז לדייק אפי' לזמן מרובה דלמא דוקא לאלתר. ולפמ"ש א"ש דאם נימא דלזמן מרובה חיישי' והיינו דחיישינן שמא מאדם אחר נפל וא"כ שוב יש לה חזקה וא"ל שלא תקלקל עצמה ז"א דאם לא נתגרשה רק שתתגרש כעת ושוב יש לחוש שמא מאדם אחר נפל והיא מנא ידעה אם אינו לזמן מרובה ואולי יש לומר דהיא סמכה עצמה שהבעל אומר שמידו נפל. אך עפמ"ש מיושב היטב קושית התוס' בהא דדייק הש"ס הא אמר תנו נותנין ומהיכן דייק דלמא אפי' אמר תנו אין נותנין והא דקתני ונמלך היינו דלכך אין נותנין משום שכבר נמלך. ולפמ"ש א"ש דאם לא יוכל לגרש בגט הלז שוב יקשה גם כאן קושית התוס' דיש לה חזקה דאין אשה מעיזה וא"ל דתוכל להתגרש כעת דז"א דאם ניחוש לגט אחר שוב תתקלקל כל ימיה ור"ז שפיר דחי לה דלמא אם אמר תנו נותנין ומיד והיינו דלאלתר ל"ח לגט אחר והיא סומכת שלאלתר היא דמסתמא לא יקלקלה וכמ"ש התוס' בד"ה מעולם וכמו שנאמן לומר גרשתי את אשתי:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.