שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ח סימן ג׳

והנה בהא דהקשו התוס' שם ד"ה כאן וא"ת היכא דהוחזקו אע"ג דאין השיירות מצויות היכא מהדרינן דניחוש דשמא לא זה הוא ותירצו דמיירי דידענו שמזה יב"ש נפל ע"ש והקשה המהרש"א דא"כ בהך דמשני ר"ז דמיירי באין השיירות מצויות וללישנא דבעינן שיירות מצויות והוחזקו שוב יקשה קושית התוס' דניחוש שמא מאחר נפל ומצא זה ששמו כשמו כיון דהוחזקו וכאן ל"ש תירוץ התוס' דהא הבעל אומר שממנה נפל ובאשה ל"ש לומר דרואהו בידה דפשיטא דיחזיר כמ"ש התוס' לעיל ואמרתי בחידושי דבר נחמד ע"ד הפלפול דהנה לכאורה צריך להבין קושית התוס' דאיך נחוש שמא מאחר נפל ומצא זה ששמו כשמו והא זה הוה נפילה דיחיד דלכ"ע לא חיישי' כדאמרו בב"ב דף קע"ב וע' בחידושי רשב"א כאן ואינו ת"י כעת וצ"ל דלפמ"ש התוס' ביבמות דף קט"ז גבי יצחק ריש גלותא דאף דאיסורא מממונא לא ילפינן ילפינן איסורא דלא הוחזק מממונא דהוחזק ע"ש וע' בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ד ולפ"ז כאן באיסורא דהוחזק שוב לא נוכל למילף מממון וחיישינן אף לנפילה דיחיד וצ"ע ברשב"א בחידושיו כאן דלא נחית לזה ואינו ת"י כעת ולפ"ז מיושב היטב הקושיא הנ"ל דהנה מצאתי בשיטה מקובצת בב"מ דף ח"י בסוגיא שם הביא בשם גליון שהקשה בהא דפריך הא בזמן שהבעל מודה יחזיר וניחוש וכו' והקשה דהא הוה ס"ס שמא נתגרשה כבר ונחזיר לה אף אם אינו גיטה ואפי' לא גירשה שמא זהו גיטה וכתב דבא"א לא סמכינן אס"ס דאין הולכין בא"א אחר רוב כדאמרו במים שאין להם סוף וה"ה בס"ס דלא מועיל ע"ש ולפ"ז הרי בשו"ת בית יעקב סי' ט' חידש דבתרי רובא מועיל אף במים שאל"ס וכמו ביוחסין דמועיל תרי רובא ע"ש ולפ"ז שפיר מחזירין ואין לחוש שמא יב"ש אחר הוא דהוה נפילה דיחיד וא"ל דבאיסור חוששין אף לנפילה דיחיד דז"א דכאן הוה ס"ס וא"ל דאין הולכין אחר הרוב דהא כאן הוה תרי רובא דאף אם הי' נפילה דרבים היה הס"ס שפיר ובנפילה דיחיד שוב הוה רובא דאם לא נפל ממנו ליכא למיחש לכל העולם רק למי ששמו כשמו ולכך נקרא נפילה דיחיד וא"כ הו"ל תרי רובא ואף בא"א מועיל ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא ומן האמור נראה דמה שסמכו חכמי הספרדיים להתיר עגונה בס"ס והרי הדבר מבואר כאן דלא מועיל ס"ס בא"א ומי יגלה עפר מעיני הפ"י שנתחבט בזה בק"א למסכת כתובות על חכמי הספרדיים שאחר שס"ס הוא מטעם רוב ורוב ל"מ בא"א והדבר מבואר כדבריו כאן. הן אמת שחכמי הספרדיים סמכו על מ"ש הרשב"א בסי' ת"א דס"ס עדיף מרוב ואף ביוחסין מועיל ס"ס וא"כ נסתר כל דברי הגליון כאן עכ"פ הדבר במחלוקת גדולי עולם וצ"ע לדינא וע' בשו"ת ב"ח הישנות סי' ק"ב שהרב מוהר"י אבד"ק לובלין בחר לטעם ס"ס והוא נחלק עליו מטעם אחר הרי שהתירו בשביל ס"ס וצ"ע מדברי השיטה הנ"ל. אחר זמן רב מצאתי בשעה"מ פ"ו ממקוואות כלל ג' שהביא בשם שיטה כת"י ביבמות שכתב ג"כ דבא"א לא סמכינן על ס"ס ובשעה"מ דחה דבריו ולא נזכר מדברי השיטה בב"מ הנ"ל: ובמ"ש למעלה יש ליישב מ"ש התוס' בדף כ"ח ד"ה מצאו בחפיסה דניחוש לשאלה וכתבו דמיירי שאומר שבחפיסה אבדו ומ"מ צריך שיהיה מכירו בט"ע דמה שאומר בחפיסה אינו סימן: