והנה נתיישבתי ולפענ"ד נרא' בכוונת התוס' עפמ"ש הר"ן פרק הכותב על דברת ר"ת ששני שעבודים יש שעבוד הגוף ושעבוד נכסים וכל שמוחל שעבוד הגוף ממיל' נפקע שעבוד נכסים וע"ז כתב דמ"מ כשמת הלוה אף ששעבוד גופו נפקע שעבוד נכסי לא פקע לפי שעיקר שעבוד וערבותן של נכסים בענין זה שכ"ז שלא יצא הלוה ידי חובו שיפרע מנכסיו אבל כ"ז שנפקע מחמת המלוה אף שעבוד נכסי נפקע ועיין ביאור הדברים בקצה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"ו והדברים פשוטים ואני המתקתי יותר דכל שהערב נתערב אף במקום שנפטר הלוה פשיט' דל"ש לומר דכל שאין הלוה חייב לא נתערב הערב ומכ"ש בזה דאטו נפטר הלוה רק שמת ול"ש שעבוד גופו דבמתים חפשי אבל ערבות הנכסים נשאר וז"פ ולפ"ז כיון דהתקינו שאם אין לו נסכים שהב"ד יביאו משלהם והרי להגר כל שמת באמת אין לו נכסים דבמת הגר כל נכסיו הפקר וא"כ ל"ש לומר דנתערבו הנכסים דהא כל שאין לו להגר נפטר ידי חובתו והב"ד צריכין להבי' משלהם ושאני חוב דבמה נפקע ידי חובו א"כ הנכסים ערבים אבל כאן הי' תקנה דכל שאין לו הב"ד מביאין משלהם א"כ ממיל' אין על הגר שום חיוב כל שמת ושוב ל"ש ערבות דהא שעבוד הגוף נפקע ונפטר והוה כמו שפטרו המלוה וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ז סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.