שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ו סימן ג׳

ובזה נ"ל דבר נחמד ליישב שיטת הרמב"ם דפסק דהוכר עוברה מקודשת ותמהו כלם דהא הו"ל דבר שלבל"ע ולא קיי"ל כראב"י ולפמ"ש א"ש דכבר כתבתי דעכ"פ מהראוי לקנות אותו חלק שגדל כבר וא"ל דהו"ל דבר שאינו מסויים דזה שייך היכא שרוצה לקנות אותו דבר שייך לומר דלא סמך דעתיה אבל כאן לא רצה לקנות הכמות רק שרצה לקדשה וממילא היא נקנית לו וא"כ עכ"פ מה שגדל כבר יכול לקדש וא"כ ממילא פשטה קדושה בכולה וכדאמרו בקידושין דף ז' ונפשטו קידושין בכלה כמו בהקדש קדושת הגוף וכאן ל"ש תירוץ הש"ס דבקידושין דעת אחרת מעכבת דבאמת האב רוצה לקדש כלה רק שהוה דבר שלבל"ע וא"כ עכ"פ פשטה קדושה בכולה והא דמדמה הש"ס קידושין לתרומה ולא מחלק דבקידושין פשטה בכולה היינו לענין זה דהוכר עוברה מקרי מידי דחשוב לפשוט הקידושין עכ"פ באותו מקצת וממילא פשטה קידושין בכלה ודו"ק. ובזה יש ליישב מה שהקשה בקצה"ח סי' ר"ט להביא ראיות דעובר הו"ל דבר שבל"ע דהרי גם קדושת דמים חל בעוברין כמבואר בתמורה דף י' והרי כמו שא"י להקנות דבר שלבל"ע א"י להקדיש ע"ש ולפמ"ש י"ל דשם פשטה קדושה בכולה אלא שיש לפקפק דבקדושת דמים לא אמרי' פשטה קדושה בכולה ועכ"פ מה שהקשה מקדושת הגוף דחל בעוברין יש ליישב כן. ואולי גם בהקדש ל"מ דבר שא"מ אך כל הטעם דל"מ דבר שאינו מסויים הוא משום אסמכתא כמבואר בסי' ר"ט ס"ב וע' בסמ"ע שם והרי בהקדש דעת גדולי הפוסקים דמועיל אסמכתא וע' ביו"ד סי' רנ"ח. שוב ראיתי בחידושי בקידושין דף ס"ב שחידש ג"כ מכח קושיא זו דבקדושת הגוף יכול להקדיש דבר שלבל"ע וע"ז הקשה דקידושין מדמה לה הש"ס בדף ז' להקדש וא"כ גם בקידושין יועיל דבר שלבל"ע ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובגוף דינו של הרמ"א לענין חנטה אעתיק כאן מ"ש בגליון הש"ע שלי דלפענ"ד הדבר מבואר בקידושין דף נ"ד כגון דיהיב כשהוא סמדר והיינו דבזה ל"מ דבר שלבל"ע כמ"ש בחידושי הריטב"א בהדיא והרי חנטה דומה לסמדר ומקרא מלא הוא התאינה חנטה פגיה והגפנים סמדר הרי דבחנטה ל"מ דבר שלבל"ע ובזה יתיישב קושית הבני יעקב ודו"ק עכ"ל שוב מצאתי בחידושי רשב"א בקידושין שם דמשמע מדבריו דחנטה קודם לסמדר ולפענד"נ כמ"ש דדא ודא אחת היא: