על אשר הארכת במ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ר"ט ס"ד שכ' דגבי אילן אם חנטו הפירות מקרי בא לעולם וע"ז הקשית דמ"ש מהא דהמקדש את העובר דמבואר באהע"ז סי' מ' ס"ח דהוכר עוברה ג"כ אינה מקודשת לרוב הפוסקים וכאן סתם כדעת רש"י דבחנטה המכר קיים ובש"ס קידושין דף ס"ב מדמה לה להדדי וע"ז הארכת בפלפול הנה עיקר קושייתך כבר קדמך הבני יעקב על העיטור בדף ס"ו ולפענד"נ דבר חדש דהנה בחו"מ סי' ריג ס"י בהג"ה מבואר השלש דיעות לענין החליף מעות ומטלטלין אם קנה הכל או מחצה או לא כלום וכתב הסמ"ע ס"ק י"ט דאף דבסי' ר"ט ס"ד לענין מקנה דבר שלבל"ע עם דבר שבא לעולם מביא הרמ"א דקנה רק מחצה וכתב לחלק דבשלמא בהחליף מעות ומטלטלין דבאמת יש מקום שיקנה המעות בהגבהה ומשיכה א"כ בכה"ג י"ל דאף דהקנה בחליפין חל הקנין מיגו דחל על המטלטלין חל ג"כ על המעות משום דעכ"פ שייך צד קנין בגווייהו משא"כ בדבר שלבל"ע דלא משכחת צד קנין כלל ע"ש ולפ"ז יקשה אמאי לא יועיל בהוכר עוברה כיון דעכ"פ על חלק העובר לפי מה שהוא כעת היה יכול להקנות דהו"ל דבר שבל"ע רק דמה שיגדל אח"כ לא מקרי דבר שבל"ע עכ"פ יקשה יקנה גם מה שיגדל מתוך שקונה החלק שגדל כבר וא"ל דעל דבר שלבל"ע לא משכחת צד קנין דז"א דהרי קיי"ל בסי' ר"ט ס"ד דאם מכר פרה לעוברה דמועיל וכיון דמשכחת צד קנין אף שהעובר דבר שלבל"ע א"כ ממילא יקנה מתוך שקנה אותו חלק שכבר בעולם והיא קושיא נפלאה. אמנם באמת הדבר נכון דל"מ לפי שיטת הרמב"ם המבואר בסי' ר"ט ס"א דדבר המסויים בעינן וכל שמוכר לו דבר שאינו מסויים ל"מ הקנין א"כ אותו חלק שכבר גדל עכ"פ אינו מסויים כיון דדשא אחדה באפה וא"י אם קטנה או גדולה הרפה החזק וכדומה הו"ל כמוכר כל מה שיש בבית זה דמבואר דל"ק ואף לשיטת החולקים דדבר שאינו מסויים מועיל הקנין מ"מ כאן ודאי ל"מ דדוקא אם רוצה לקנות כפי מה שהוא אמרי' דגמר וקנה. אבל כאן באמת רוצה לקנות כל העובר כפי מה שיגדל וזה הוה דבר שלבל"ע א"כ לא סמך דעתי' ועכ"פ ל"ש לומר שהדבר שאינו מסויים יגרור להקנות הדבר שלבל"ע וז"ב. ומעתה זה דוקא לענין עובר אבל בחנטה דעכ"פ אותה חנטה איתא במכירה א"כ ממילא הוא מסויים וניכר וא"כ מתוך שקנה אותו דבר נקנה כל האילן מה שיגדל כדין דבר שלבל"ע עם דבר שבא לעולם וגם שם יש צד קנין דהרי אילן לפירותיו ג"כ מועיל כמבואר בסי' ר"ט שם ס"ד וז"ב והסמ"ע ס"ק ט' מחלק בין עובר דמכסיא ולא מקרי ניכר משא"כ פירות דמיגלו ע"ש ובאמת שזה אינו נמצא לחלק דמה בכך דלא נגלה מ"מ הוכר עוברה מקרי ולפמ"ש א"ש. וראיתי לקצה"ח שסייע החילוק של הסמ"ע דהרי עכ"פ אותה החנטה יכול למכור ובעובר ל"מ להקנות אף אותו חלק דאל"כ למה לי בבכורה להקנות הפרה לעובר כמ"ש התוס' והרא"ש ת"ל דעכ"פ אותו חלק שגדל איתא במכירה ושוב הו"ל שותפות עכו"ם דפוטר ע"ש וע"כ משום דמכסיא ליתא במכירה. אבל באמת אינו ראיה די"ל משום דבר שאינו מסויים קאתינן עלה וכמ"ש. ומ"ש הוא הנכון ת"ל ובש"ס דמדמה לה קידושין לענין תבואה היינו דשם לענין תרומה קיימינן דשם ל"מ לתרום הדבר שלבל"ע במגו דתורם אותו דבר שבל"ע וע"כ דראב"י כיון שניכר התבואה כדבר שבל"ע כלו חשיב לה ומש"ה מדמה לה להדדי וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
