ובזה מיושב היטב מה דק"ל טובא בהא דאמרו בירושלמי קידושין פ' האומר והובא ברמב"ן במלחמות פ"ב דביצה גבי הבו ד' מאה זוזי ולנסוב ברתי האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ר"מ אומר בין אם ירדו בין לא ירדו מקודשת לאחר שירדו גשמים הכל מודים שאם ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת וקשה הא רבנן דר"מ ס"ל דאין אדם מקנה דבר שלבל"ע וא"כ במה תהיה מקודשת אף לאח"כ דהא הוה דבר שלבל"ע וע"כ צ"ל כיון דתפסה הקידושין שנתן לה לא מקרי דבר שלבל"ע מיהו צ"ע דאכתי היאך מקודשת הא אין ברירה וגם בתנאים שייך ענין ברירה ובשלמא בלאחר שירדו גשמים דאין הקידושין חלין רק אח"כ ל"ש ענין ברירה דל"צ שיתברר למפרע אבל בע"מ דחל למפרע לכאורה תלוי בברירה וצ"ל כיון דחיזק לתנאי בכל משפטי התנאים ל"ש ענין ברירה דהרי אלמו לתנאי ואמר שני הצדדים אם יהי' כך אם לא יהי' כך. ובזה נרא' דלכך דעת הרמב"ם והגאונים דע"מ א"צ משפטי התנאים והיינו משום דהמעשה חל מיד וגוף המעשה יש לה תיכף חלות רק באם לא יתקיים התנאי עוקר הקידושין ל"ש ענין ברירה דאם יתקיים התנאי יהי' המעשה מצד עצמו חלות וצ"ל דהירושלמי ס"ל דאף בע"מ צריך משפטי התנאים דלא כהגאונים והרמב"ן לא הרגיש שם בזה ועכ"פ מבואר בירושלמי דאם תפס הוה קנין ולא כהנימוק"י דכ' דאינו רק מתורת ספק כמ"ש בתשובה וגם האלשיך סובר דאינו רק ספק דא"כ שוב לא תהיה מקודשת בודאי רק בספק ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ו סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.