שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ו סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שוב ראיתי בט"ז סי' קל"ב שכתב שצ"ל למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע דלדבר שלבל"ע הכל מודים דלא קנה. ובאמת שז"א דאדרבא לר"נ ולשמואל עדיף טפי לדבר שלבל"ע מדבר שלבל"ע. ומ"ש שכ"כ התוס' בהאשה רבה דף צ"ב לא מצאתי דבר מזה ואדרבא בדף צ"ג ד"ה ור"נ כתבו דלר"נ הוה ההיפוך ורמזו למ"ש בכתובות וגיטין הנ"ל. ומ"ש הט"ז שם דכוונת הרא"ש לדברי המרדכי דאומר לכשיהי' בעולם דקני. הנה מלבד דדבריו תמוהין ואף לדברי המרדכי בדבר שצריך קנין או משיכה בעת בואו לעולם ל"מ כמ"ש האחרונים ומכ"ש בזה דל"מ. והנה האחרונים הקשו ומכללן דו"ז הגאון בישועת יעקב סי' קל"ב דאיך מועיל בגט דמתנה לכשאכנסנה אגרשנה אבל כשלא יכנסנה לא יגרשנה הו"ל תנאי קודם למעשה כתיבת התורף דל"מ דלא הוה כריתות והנה באמת באשה דעלמא בודאי לא קשה כיון דכעת איננה אשתו כלל ואם יכנסנה הוא מתנה שיגרשנה וא"כ עיקר הגט בא לשם כריתות גמור ואדרבא בא לרחק טפי שאף שיכנסנה יגרשנה ודומה למ"ש המהרי"ט בראשונות סי' ס"ו דבגט שמתנה באם לא באתי בתוך יב"ח דכל שמעשה חל עכ"פ לאחר יב"ח רק שמתנה שאם לא יבא תוך יב"ח שתהיה מגורשת מעכשיו דל"ש בזה תנאי קודם כתיבת התורף כיון דב"כ וב"כ היא מגורשת ממנו לאחר יב"ח מכ"ש בזה שכעת אינה אשתו. ובזה הנה מקום אתי ליישב הא דאמרו בקידושין לכשאקחך הרי אתה קנוי לעצמך מעכשיו והקשו התוס' למה נקט מעכשיו. ולפמ"ש א"ש דבאמת גם גט שחרור בעי כריתות גמור ול"מ שיור בגט כדאמרו בגיטין דף ח' וא"כ ל"מ תנאי קודם כתיבת התורף מטעם כריתות וכמו בגט אשה ולכך בעי מעכשיו ואולי זהו שהביאו התוס' ראיה ביבמות מעבד דהוה ק"ל דהוה תנאי קודם כתיבת התורף וע"ז הביאו ראיה מעבד ודו"ק. איברא דעדיין קשה מהא דכותב גט לארוסתו לכשאכנסנה דשם לא הוה כריתות וכעת היא ארוסתו. ומיהו לפמ"ש התוס' דמיירי כאן שכתב זמן הנתינה דלכך לא הוה גט ישן א"כ כאן הוה כריתות גמור דבאותו זמן יהי' גט גמור והוה כמו גט מאוחר דלשיטת התוס' הגט חל לאותו זמן ודו"ק. [וע' קידושין דף נ"א ע"ב דא"ל קדושי לדידך וקשה הא הוה דבר שלבל"ע ויכולה לחזור בה וצ"ל דמ"מ אב לגבי ברתי' סמך דעתי' וכמו דאמרי' להיפך דאב לבנו מקנה דבר שלבל"ע כמבואר סי' ר"י וגם י"ל כיון דהוא מקבל כסף קידושין א"כ הו"ל כתפס דמודה ר"נ בתפס ודו"ק ולענין סמדר שכתבתי למעלה ע' גיטין ל"א ודו"ק]:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.