שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ו סימן י׳

והנה בהא דכ' הרא"ש ביבמות פרק ר"ג דף נ"ב גבי האומר ללבלר כתוב לארוסתי גט לכשאכנסנה אגרשנה וכנסה וגרשה דהוה גט אבל באשה דעלמא אינו גט וכתב הרא"ש דהיינו דוקא למ"ד אין אדם מקנה דבר שלבל"ע אבל למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע הוה גט ודבריו תמוהין כמו שתמה הב"י באהע"ז סי' קל"ב דהא אנן קיי"ל דדבר שלבל"ע לא קנה ולאיזה צורך כתבו הרא"ש והטור ע"ש שהאריך והניח בקושיא. ולכאורה רציתי לומר דכיון דבא באמת בעולם רק שמחוסר כניסה עכ"פ הוה כחנטו הפירות דמקרי בא לעולם ול"ד למקדש לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי דכעת אינה ראוי' לקידושין כלל משא"כ באשה דגם כעת ראוי' לגירושין אלו היה כנסה. אך באמת ז"א דמ"מ כל שמחוסר כניסה מקרי דבר שלבל"ע. ובזה יש מקום ליישב דברי התוס' ביבמות דף נ"ב שם שכתבו בד"ה ולאשה בשם ר"י דלמ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע מועיל כמו בשחרור דכותב לו לכשאקחך הרי אתה קנוי לך מעכשיו דמועיל והדבר יפלא דלמה להם כל האריכות הא פשיטא דלמ"ד אדם מקנה דשלבל"ע מועיל ולמה להם ראיה מעבד ולפמ"ש א"ש דבאמת לפמ"ש הבני יעקב דלשיטת רש"י גם לראב"י דס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע מ"מ בעינן שהפירות יהיו מנכר קצת א"כ באמת צ"ב דהיאך מועיל בעבד דהא כעת אין ראוי לשחרר דלא קנהו ואיך מועיל וצ"ל כיון דגם כעת אם הי' נקנה הי' יכול לשחררו מקרי ניכר ומועיל השחרור ולזה מביאים ראיה דגם בגט מועיל בכה"ג לכשאכנסנה אגרשנה למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע. אך באמת לפענ"ד ל"ש בגט אין אדם מקנה דבר שלבל"ע דמלבד דע"כ לא אמרי' דאין אדם מקנה דבר שלבל"ע רק באם מקנה דבר חדש שייך לומר דלא גמר להקנות וזה לא גמר לקנות בדבר שלבל"ע אבל כאן מה מקנה לה דבר חדש אדרבא כמו שהוא כעת שאינה אשתו והוא לא אישה ובעלה כמו כן רוצה שתהי' כן לאחר שאכנסנה א"כ ל"ש בזה דבר שלבל"ע וגם אטו צריך להקנות לה דבר האשה מתגרשת בע"כ רק צריך שתקבל הגט וכתבו על א"ה מגורשת כמבואר באהע"ז סי' קכ"ד ועח"מ שם וא"כ מה שייך בזה קנין בדבר שלבל"ע הא אינו צריך לקנות ואף שהוא מסתלק מכל הזכות שיש לו באשתו הא סילוק מועיל בדבר שלבל"ע כמבואר בחו"מ סי' ר"ט ס"ד וע' בסמ"ע שם ואף להט"ז החולק כ"כ בגליון הט"ז דכדברי הסמ"ע מבואר בר"ן ואף דבעי שיהי' לו קצת זכייה כמו בארוסה דאל"כ לא שייך סילוק א"כ גם כאן הוא אומר לכשאכנסנה אגרשנה וממנ"פ כעת איננה אשתו ולא זכה בה וכל שיכניסנה ויהי' לו זכייה ממילא יועיל הסילוק למפרע וע"כ דברי התוס' תמוהין וצ"ל בכוונתם דכל שכעת ל"ש הסילוק דעוד לא זכה בה הוה בכלל אין אדם מקנה דבר שלבל"ע ולכך כתבו דזה למ"ד אין אדם מקנה דבר שלבל"ע אבל למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע מועיל. איברא דלכאורה י"ל דאף למ"ד אדם מקנה דשלבל"ע היינו משום דגמר לקנות אבל שיסלק עצמו מדבר שלא זכה בו ל"מ וע' מלמ"ל פכ"ב מאישות שהרחיב הדיבור בזה דא"י להסתלק מדבר שלא זכה בו ואולי מש"ה הביאו ראיה מעבד דג"כ מסלק עצמו כעת דהרי א"ל לכשאקחך קני לעצמך מעכשיו ועכשיו אין לו בו שום זכיה. ובזה מיושב היטב מה שהתוס' נתקשו במה דצריך לומר מעכשיו וע' בתוס' קידושין דף ס"ג שהאריכו בזה ולפמ"ש רבותא קמ"ל דה"א דמעכשיו לא יהי' מועיל דהו"ל סילוק מדבר שלא זכה בו קמ"ל דאפ"ה מועיל דכיון דס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע גם להסתלק יכול לסלק עצמו וה"ה לגט (ובחידושי אמרתי בזה ליישב קושית התוס' דלכך נקט מעכשיו דהא באמת המשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו וא"כ כל שמשחררו לאחר שיקנהו הי' עובר בעשה והיאך אפשר דקרא דלא תסגיר עבד אל אדוניו מיירי באם עבר ודאי לא כתב קרא ואף דאי לאיסורא כתב קרא וע' ביבמות דף ע"ח מ"מ לא מסתבר ליה לאוקמא קרא בכה"ג ולכך אמר לכשאקחך קנוי לעצמך מעכשיו ונמצא שמעולם לא התחיל השעבוד עליו ולכך נקט מעכשיו דל"ש בזה העשה דלעב"ת כלל) עכ"פ הקושיא הראשונה קשה והעיקר נרא' בכוונת הרא"ש והטור דהנה באמת צ"ב דהיאך מועיל שיכתוב בגט לכשאכנסנה אגרשנה והא אם נימא דבעי שליחות בגט או עכ"פ בצווי הבעל והא כעת אינו בעלה עדיין ול"ש בזה שליחות וצווי הבעל וכל מלתא דאיהו לא מצי עביד ל"מ משוי שליח וצ"ל דלמ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע א"כ יכול לעשות ולהקנות דשלבל"ע ה"ה דיכול לעשות שליח ע"ז. אך עדיין קשה דזה דוקא אם נותן למי שבא לעולם רק שהדבר אינו בעולם בזה שפיר יכול להקנות אבל כאן הוה לדבר שלבל"ע דעוד לא נעשית אשתו ולמי כותב הגט שיהי' יכול לעשות שליח. אך נרא' דלפמ"ש התוס' פ"ק דכתובות דף ז' ע"ב ד"ה המזכה ובגיטין דף י"ג דלשמואל ור"נ דבר שלבל"ע גרע טפי מלדבר שלבל"ע דהרי מקנה דבר שלבל"ע ל"מ לר"נ והמזכה לעובר קני ע"ש ולפ"ז להרא"ש והטור דפסקו בחו"מ סי' ר"י דהמזכה לעובר לכשיוולד קני וע"כ דס"ל דדבר שלבל"ע גרע טפי מלדבר שלבל"ע וע' פ"י בחידושיו לגיטין שם ובתומים סי' ס"א ס"ק א' שכ"כ בהדיא וא"כ ממילא כאן דל"ש בזה דבר שלבל"ע רק דהוה לדבר שלבל"ע ובזה שפיר מועיל להרא"ש וז"ש הטור בסי' קל"ב וא"א הרא"ש ז"ל כ' דאם כ' לאשה דעלמא הוה גט למ"ד אדם מקנה לדבר שלבל"ע ולא כתב אדם מקנה דבר שלבל"ע רק לדבר שלבל"ע משום דזה עדיף טפי וכמ"ש ודו"ק היטב: