שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ה סימן ג׳

והנה כעת ראיתי דהדבר מבואר בש"ס קידושין דף נ"ב ע"ב כי קאמר ריה"ג מחיים אבל לאחר שחיטה לא מ"ט כי קזכו משלחן גבוה קזכו ופירש"י כי קזכו בין הכהנים בחזה ושוק בין הבעלים בבשר משלחן גבוה הקרבת אמורין וזריקת הדם מתיר הבשר עכ"ל הרי בהדיא דבין הכהנים ובין הבעלים אינם זוכים רק לאחר הקרבת אמורים וז"ב. וראיתי בפ"י בקידושין שם שהקשה באמת דמנ"ל לריה"ג דגם בחלק בעלים לאחר שחיטה אינו ממונו דחלק כהונה נפקא ליה לש"ס שם מקרא אבל חלק בעלים מנ"ל ע"ש ולפענד"נ דהדבר פשוט כיון דצריך התרת אימורים שוב פשיטא דמקרי ממון גבוה דהרי צריך שיתירו האמורין והוה כמו חלק הכהנים וזה נכון לפענ"ד וע' ברא"ש פ"ק דנדרים דף י"א ד"ה כבשר זבחי שלמים ודו"ק: שוב ראיתי ברש"י ב"ק דף ע"ו ד"ה בקדשים קלים שכ' לישנא אחרינא בטביחה מש"ה לא מחייב דבשעת טביחה דהקדש הוא וכו' ולא נהירא דבכי האי שחיטה לא מקרי משלחן גבוה קזכו אלא במקדש בחלקו שחלקו בקדשים דהוה התם שחיטה וזריקה והקטרת חלבים אבל בשעת טביחה אכתי ממון בעלים נינהו ע"ש הרי בהדיא דשיטת רש"י דאסור לבעלים עד לאחר הקטרת אימורין דאל"כ אין סברא כלל כיון דבשעת טביחה בעליו קרינן ביה ואח"כ תיכף מותר וא"צ להמתין על הקטרה מדוע יקרא משלחן גבוה קזכו אחר הקערה וע"כ כיון דאסור לאכול קודם הקטרה א"כ רק שלחן גבוה קא מתיר לאחר הקטרתו ושפיר קרינן ביה משלחן גבוה קזכו. איברא דלפ"ז צריך להבין דא"כ לאחר טביחה כל עוד שלא הקטיר נאסר לו לאכול וגם מחיים כל שהקדישו א"כ יהי' מקרי של גבוה וצ"ל כיון דיכול לשאול עליו כל שלא היה בו ד' עבודות ועתוס' בכריתות דף י"ג ובפרט קדשים קלים שחייב באחריותן פשיטא דמקרי ממונו של בעלים כל עוד שלא היה בו ד' עבודות וז"ב. וראיתי בא"מ ח"ב בתשובותיו סי' ב' שהקשה על דברת רש"י הלז דלפמ"ש רש"י דעד לאחר ד' עבודות מקרי של בעלים א"כ היאך בנדונ"ד דמשלחן גבוה קזכו והא ביו"ט אסור להקטיר אימורין והא דנאכל הבשר הוא משום דהו"ל כנטמאו ונאבדו האימורים כמ"ש התוס' בביצה דף כ' ד"ה מ"ב וא"כ קודם הקטרה הוי של בעלים עדיין והיאך אמרו משל גבוה קזכו וגם הקשה דלפמ"ש רש"י בב"ק דף י"ג דלכך מחיים הוה ממון בעלים משום דאחריותו עליו וכאן כל שנזרק אין אחריותו עליו וא"כ אף בחול אמאי הוה ממונו עד לאחר הקטרת אימורין והניח בקושיא. והנה לדבריו אין טעם כלל לסברת רש"י דלמה עד ד' עבודות יהי' מקרי של בעלים. אך לפמ"ש א"ש דבאמת הטעם דמשלחן גבוה קזכו הוא לפי שאסור לאכול קודם הקטרת אימורין אבל קודם לכן כל שיכול לשאול עליו מקרי ממונו ובפרט בדבר שאחריותו עליו בודאי יכול לשאול על ההקדש כל שלא נקטר כהלכתו ומיושב דברי רש"י דמ"ש רש"י מפני שאחריותו עליו היינו דלכך מקרי של בעלים דכל עוד שלא נעשה כל הד' עבודות עדן יכול לשנותו לשאול עליו ולכך מקרי ממונו ועכ"פ ל"ש לומר שצריך להמתין עד שיתירו דהרי יכול לשאול עדיין עליו ויקריב אחר וז"ב: עוד נ"ל בכוונת רש"י דבאמת צ"ב מ"ש רש"י דלכך הוה ממונו משום דחייב באחריותו וכפי הנרא' משום דהוה דבר הגורם לממון וא"כ היינו ר"ש ולמה אמר ריה"ג דוקא בקדשים קלים ולא בקדשי קדשים ועוד כמה קושיות כמו שהקשו האחרונים וע' בהג"ה בא"מ שם. אמנם נרא' דהנה הרשב"ם בב"ב דף קכ"ה ע"ב ד"ה מוקדשין כ' דלכך לא הוי ממונו דמקדש קדשי ואף אם נשחטו שיכול לאכלן אינו שלו וכו' דמשלחן גבוה קזכו. ולפ"ז זהו לאחר שחיטה דהיינו לאחר ד' עבודות דלא מקרי שלו דמשלחן גבוה קזכו אבל מחיים דחייב באחריותו שוב מקרי שלו דעכ"פ הוה דבר הגורם לממון דבשלמא כל דבר הגורם לממון דאינו ממון בעצם רק שגורם לממון בזה נחלקו רבנן על ר"ש וס"ל דל"מ ממון כלל אבל כל שהוא באמת ממון רק שכעת אינו שלו בזה שפיר כל שהוא דבר הגורם לממון הוה כשלו ולכך הוה מחיים וגם לאחר שחיטה שלו דדבר הגורם לממון הוא דלאחר שחיטה ודאי יהי' ממון כיון שלאחר זריקה וכל ד' עבודות יהי' שלו עכ"פ אין לך דבר הגורם לממון גדול מזה ומחיים אף דעדיין בחיים חיותו מ"מ כיון שחייב באחריותו שוב הו"ל דהגל"מ וז"ב. יהי' איך שיהי' עכ"פ מבואר מדברי רש"י דגם לבעלים לא הותר רק לאחר הקטרה וז"ב. ולפמ"ש יתיישב מה שנתקשה בקצה"ח סי' ת"ו דהיאך יתחייב בכפירתו בקדשים קלים הא כיון דקדשים קלים ניהו דלאו בני מעילה נינהו אבל איסורא רכיב עליה כמ"ש רש"י בפסחים דף כ"ז ע"ב ולאחר שחיטה משלחן גבוה קזכו וכעת בחיים חיותו אסור בהנאה א"כ הכי יתחייב בא"ה בכפירתו וכן בשלמים שהזיקו דגובה מבשרן למה יתחייב על היזיקן וגם היאך מקדש בחלקו מקודשת לריה"ג והא המקדש בא"ה אינה מקודשת ע"ש שהעלה בצ"ע. ולפמ"ש א"ש דכיון לר"ש בכל דבר הגורם לממון אף שאינו שוה כלום בעצמותו אפ"ה כל דהוה גורם לממון חייב בכפירתו כדאמר בשבועות דף ל"ב ודף מ"ב וגם יכול לקדש בו כל דהוה דבר הגורם לממון א"כ ניהו דלא קיי"ל כר"ש היינו בדבר שאינו בעצמותו ממון כלל רק שהוא גורם לפטור מממון עי"ז או שיתחייב ממון עי"ז וכאן שבאמת הוא ממון חשוב רק שזוכה משלחן גבוה אבל עכ"פ ממון הוה ואטו שור בחיים אינו שוה אף דאסור לאכלו אבמה"ח רק לאחר שחיטה וכדומה וה"ה כאן י"ל בזה דהתורה משלחן גבוה קא זיכה לבעלים אבל סוף סוף שוה ממון והו"ל דבר הגורם לממון כממון דמי לכ"ע זהו סברת ריה"ג והוא נכון ודו"ק. נחזור לענינינו דלפמ"ש רש"י וכן מורה ל' הרמב"ם אסור לאכול קודם הקטרת אימורין. ולפענ"ד הדבר תלוי במחלוקת רש"י ותוס' בב"ק שם דלשיטת רש"י לפי המסקנא ג"כ חלק בעלים שלו הן מחיים דוקא אבל לאחר שחיטה משל גבוה הוא דזכי והיינו כמ"ש רש"י בב"ק דף ע"ו דאחר ד' עבודות הוא דמשלחן גבוה קזכו ע"כ משום דהתרת הקטרה בעי וכמ"ש למעלה וא"כ ע"כ דאסור קודם הקטרה אבל לשיטת התוס' והרשב"א שם דדוקא בחלק הכהנים מחלקינן בין קודם שחיטה לאח"כ אבל חלק הבעלים אף לאחר שחיטה מקרי שלו דלא אמרי' משלחן גבוה קזכי והיינו ע"כ דמותר גם קודם הקטרה ול"ש משלחן גבוה קזכי רק לגבי הכהנים וז"ב: