שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ה סימן ד׳

ובזה נ"ל דמה שנחלקו הריב"א והר"י בתוס' שבת דף כ"ד ד"ה לפי בטעם דנדונ"ד דאין קריבין ביו"ט דלריב"א הטעם משום דעיקרו לגבוה ולר"י הטעם משום דמשלחן גבוה קזכי. ולכאורה לא נודע סברת מחלוקתם. ולפמ"ש א"ש דלריב"א ס"ל כשיטת התוס' ב"ק דבבעלים ל"ש משלחן גבוה קא זכו אף לאחר שחיטה וא"כ יקשה לריה"ג אמאי אין קריבין נדונ"ד ביו"ט וע"כ משום דעיקרו לגבוה אבל ר"י ס"ל דמשלחן גבוה קא זכו א"כ ע"כ הטעם משום דמשלחן גבוה קזכו. ובזה יש לתלות מה שנחלקו הנוב"י עם הש"י לענין אם המוכרי בשר הם נכרים ומוכרים למולים ג"כ אם מותר לשחוט להם ביו"ט והא"מ האריך שתלוי במחלוקת ריב"א ור"י ולפמ"ש תלוי במחלוקת רש"י ותוס' הנ"ל ודו"ק ויש לי אריכות דברים בזה ואכ"מ: ומ"ש בהגהת הא"מ שם דלפי דברי הש"י והא"מ א"כ היאך אכלו הכהנים מקרבנות מוסף כיון דהם ודאי משלחן גבוה קזכי ואסור כיון שאין בו צורך להדיוט במח"כ לא ידעתי מהו שח דפשיטא דכל שהותר לשחוט שוב אין האיסור לבשל וכל מלאכת אוכל נפש דמה בכך דמשלחן גבוה קזכו אטו זה לא מקרי אוכל וע"כ לא אמרו רק דאסור לשחוט נדונ"ד דהתורה לא התירה דבעת השחיטה של גבוה הוא ולא הותר כלל אבל כל שהותר השחיטה פשיטא דמותר לאכול וגם מה שהקשה היאך הקריבו שלמי חגיגה כיון דלית ביה צורך הדיוט לשיטת רש"י דגם לבעלים לא הותר לאחר שחיט' כ"א משלחן גבוה קזכו ג"כ לא ידעתי מה קאמר דכל דהתורה צותה לשחוט ביו"ט שהם השלמי חגיגה שבא מחמת החג פשיטא דמותר לבשל אח"כ דהוה אוכל נפש וז"ב. אחר שכתבתי כ"ז האיר ד' את עיני וראיתי במעילה דף י"ט שם נחלקו ר"י ור"ש דר"ש ס"ל דמי שחייב חטאת או אשם דחייב באחריותו עד שיביאנו לעזרה ור"י ס"ל דלעולם הוא חייב באחריותו עד שיזרוק הדם ועברש"י שם. ובזה עמדתי על כוונת רש"י וטעמו במ"ש דריה"ג לא ס"ל דמשלחן גבוה קזכו רק לאחר ד' עבודות אבל מקודם ממון בעלים מקרי ולא נודע מהיכן יצא לו זאת. ולפמ"ש א"ש דהרי רש"י פירש בב"ק דף י"ב דטעמו של ריה"ג דמחשיב ליה ממון בעלים הוא משום דחייב באחריותו וכיון דחייב באחריותו עד שיזרוק הדם לכך לא מקרי של גבוה עד לאחר ד' עבודות דקי"ל כר"י נגד ר"ש וז"ב בכוונתו וטעמו של רש"י ובזה מיושב כל קושית הא"מ ח"ב הנ"ל במה שנתקשה בכוונת רש"י וכמ"ש למעלה. ולפמ"ש עיקר כוונת רש"י דעד שנזרק הוא חייב באחריות לכך הוה שלו ואף דמדברי רמב"ם פ"ו ממעילה הי"א נרא' שמפרש הפלוגת' בע"א אבל רש"י לשיטתו שפירש כנ"ל וז"ב: