והנה בעש"ק לך תרט"ז הראני הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י דברי הקצה"ח סי' ת"ו בסופו שכ' לתמוה דאיך משכחת להך דמעלה מעל בד' לרבות ק"ק הלא ריה"ג לא אמר רק מחיים אבל לא לאחר שחיטה דמשלחן גבוה קזכו וא"כ הרי מחיים אסור בהנאה ולאו כפירת ממון היא וכן הקשה משלמים דהזיקו דגובה מבשרן ולמה יתחייב והא מחיים נאסרים והניח בצ"ע וע"ז תמה הוא דהא הוא ש"ס מפורש בב"ק דף ק"ה בגזל חמץ ועעה"פ ונשבע והיה שם אבעיא אי נימא כיון דהשתא לאו ממון הוא ועפרא בעלמא הוא לא מחייב על כפירתו או דלמא כיון דאח"כ שוה ממון הרי נתחייב על כפירתו וא"כ ה"ה כאן כל דלאח"כ הוא שלו הרי נתחייב ולק"מ דשאני התם דמעצמו יהי' ממון אח"כ אבל כאן כעת הוא אסור בהנאה ולא מקרי בעלים ואח"כ גם בעלים משלחן גבוה קזכו וכמ"ש למעל' וא"כ הויה חדשה היא כמו שזכה במתנה אבל אותו דבר שהי' קודם שחיט' אין לו שום היתר ולאו בעלים מקריא וז"ב ופשוט וע' קצה"ח ש"ד ס"ה דהאריך שם דאף שאינו שוה כעת ממון כל דלקמיה שוה הו"ל דבר הגורם לממון ועדיף מינה דהא הוה דיני דגרמי וחייב אף לרבנן דר"ש וזה צ"ע קצת אבל עכ"פ היה לו להביא הך דב"ק דף ק"ה גם מ"ש שם ראיה מפסחים כ"ט ע' בבעל המאור שם:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ה סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
