שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ה סימן ט״ו

והנה במ"ש התוס' בחולין דף ב' ד"ה שמא דאף דדם קדשים אינו מכשיר מ"מ חיבת הקדש מכשיר או שהעבירה בנהר ועדיין המשקה טופח לכאורה צ"ע לפמ"ש הרמב"ם דבעי שינתן ברצון הבעלים וכמ"ש פי"ג מט"א ע"ש ובכ"מ ולפ"ז קדשים דלא הוה בעלים ל"ש רצון בעלים ובקצה"ח סי' ת"ו ביאר משום דשלמים הם ק"ק ועדיין ממון בעלים הם ולפ"ז זהו קודם שחיטה אבל לאחר שחיטה לא ובקצה"ח האריך בזה ולפ"ז כאן דחיישי' שמא יגע אחר ששחט שנים או רוב שנים כמ"ש התוס' ד"ה ובמוקדשין וא"כ שוב לא יטמא וא"ל דמ"מ היה רצון בעלים מעיקרא דאז הי' עדיין שלו אכתי קשה דהא סתם קתני במוקדשין לא ישחוט והרי בק"ק מותר לשחוט דאין לו בעלים והיה לו לחלק בין ק"ק לק"ק וגם זה לריה"ג דוקא דק"ק ממון בעלים הוא ותירוצם הראשון דחיבת הקדש מכשיר ג"כ ל"ש לפענ"ד כיון דבעודה מפרכסת הרי היא כחי' ונפדית בהעמדה והערכה וא"כ עדן לא חל שם חיבת הקדש כיון דיכול לפדותה ותצא לחולין ומה"ט נ"ל דלכך כתבו התוס' בכריתות י"ג דיכול לשאול קודם זריקה ובמלמ"ל פי"א ממעה"ק ה"ד כרכר בזה דתיכף משהובא לעזרה מהראוי דלא יוכל לתשול וכמו בתרומה ביד כהן. ולפענד"נ כיון דיכול לפדות בהעמדה והערכה ותצא לחולין א"כ גם בשאלה יכול להיות ועכ"פ חיבת הקדש לא מקרי מיהו י"ל דניהו דאם ירצה לשאול ולפדות יכול לשאול ולפדות אבל כל כמה דלא שאל מקבלת טומאה כעין מה דאמרו בב"מ דף י' דאף דפועל יכול לחזור בו כל כמה דלא הדר כיד בעלים הוא וה"ה בזה דאין מצוה לשאול וא"כ שפיר מטמא וז"ב: