שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ג סימן ג׳

ובזה יש ליישב קושית הספר סמא דחיי הובא בשער המלך הלכות לולב לר"י ע"כ לאו לאפוקי סוכה שע"ג גמל דהא מדאוריית' מחזי חזי וכי אתי קרא לדרבנן ע"כ לאפוקי דר"א אתי וא"כ מה פריך לר"מ אימא ר"מ ס"ל כת"ק ע"ש בשעה"מ ובחידושי הארכתי בזה. ולפמ"ש אין התחלה לקושייתו דכל שאינו ראוי לסוכה אף מדרבנן שפיר ממעט מקרא דהא בעינן חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים. אך לפ"ז לר"מ דלא ס"ל כן יהי' כשר לדידיה אף שאינו ראוי לשבעת ימים מדרבנן אבל במה שפסול מה"ת גם לר"מ פסול משום סוכה הראויה לשבעה. ולפ"ז י"ל דלכך פסול בסופו להתייבש משום שאינו ראוי לשבעה דאם יתייבש יפסול מה"ת ואין כאן סכך אבל בלולב דל"ב כל שבעה כשר כל שכעת ראוי אף דיתייבש אח"כ. ובלא"ה יש לחלק דכאן בעינן הדר דיבש פסול משום הדר בזה שפיר אמרי' כל שהדר כעת לא אכפת לן מה שלא יהי' הדר אח"כ אבל בסכך דפסול משום שלא יהי' סכך אפי' העליון כל שסופו להתייבש דיינינן ליה כאילו יבש כעת דגם שם באמת פסול משום מקבל טומאה רק שאין דיינינן כסכך פסול לפסול בארבעה רק כאויר ומטעם שסופו להתייבש ולפול ויהי' אויר אבל לא חשבינן לפסול בזה דנחשבו כיבש כעת וז"ב. מיהו לפמ"ש הראב"ד דהטעם דפסול הדר הוא משום דלא המתים יהללויה א"כ עדיין יש מקום להסתפק א"כ מהראוי לחשבו כיבש גם כעת. והנה לכאורה קשה דאמאי לא קאמר הטעם דר"י דפוסל בעשה ע"ג בהמה משום דמצווה על שביתת בהמתו בשבת ואינו ראוי לשבעה דסוכה דע"כ שבת בתוכו וכמ"ש הריטב"א בביאור סוכה הראוי לשבעה ע"ש ובאמת דברי הריטב"א צ"ע דל"ל מטעם שבת ת"ל ראינו ראוי גם ביו"ט משום משתמש בבע"ח דאסור גם ביו"ט כמבואר במשנה דאין עולין לה ביו"ט וכ"כ המ"א בהדיא דגם ביו"ט אסור להשתמש בבע"ח ע"ש בסי' רמ"ו. אבל צ"ע שכפי הנרא' חפש למצוא ראיה וא"צ דהדבר מבואר במשנה דאין עולין ע"ג בהמה כשעשה סוכה ע"ג ומטעם זה. יהי' איך שיהי' עכ"פ יקשה למה לא יאסר ר"י בשביל שמצווה על שביתת בהמתו בשבת משא"כ ביו"ט כמבואר סי' רמ"ו ולכך פוסל ר"מ דבעי סוכה הראויה לשבעה וזו אינה ראויה בשבת וביותר יקשה דא"כ מ"ט דר"מ דמכשיר דל"ש לומר דמדאוריית' מחזי חזי דאינו ראוי בשבת וא"ל דמיירי בבהמה שא"ש דאינו מצווה דז"א דאכתי יגזור אטו בהמה שלו מיהו זה רק גזירה דרבנן ומה"ת חזי. ועכ"פ יש ליישב בזה קושית הסם חיי דשפיר אצטריך קרא לר"י בבהמה שלו דאסור מה"ת משום שביתת בהמתו ודו"ק: