שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ג סימן ד׳

והנה לכאורה קשה דאמאי לא נימא דר"י דס"ל דבעינן סוכה הראויה לשבעה לשיטתו דס"ל דירת קבע בעינן וא"כ בעי סוכה הראויה לשבעה עכ"פ לימים שצריך אותם ועיקר פסולו הוא דאם אינו ראוי לשבעה ודאי ארעי מקרי ושבעה לאו דוקא רק דעיקר הוא שיהי' ראוי עכ"פ לשבעה אבל ז"א דגם ר"מ ס"ל דדירת קבע בעינן דהרי אחרים ס"ל דדירת קבע בעינן כמבואר בדף ו' וע' תוס' שם וא"כ שפיר פריך ור"מ דמכשיר מ"ט וז"ב. איברא דלפ"ז ר"א דס"ל דירת ארעי סגי והא דחשיב בדף ו' שם ר"א דדירת קבע בעינן הוא להיפך כמ"ש ברא"ש שם דר"א מכשיר צריף ורבנן דפסלי ג"כ מטעם אחר ע"ש וא"כ מ"ט דר"א דס"ל עשה סוכה לשבעה כמבואר דף כ"ז. אך המעיין יבין ויכיר כי הבדל גדול בין הלשונות דגבי ר"י נקט סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה ואם לאו לא שמה סוכה הרי דקפדי על הסוכה דבעינן שיהי' קבע וכמ"ש אבל גבי ר"א עיקר הקפידא שיעשה מתחלה שיהי' לשם מצות סוכה של שבעת ימים וע' ברש"י דגרס שם עשה סוכה לשם חג שבעה הרי דקפיד שיהי' עשוי בתחלת החג ולא בחוה"מ אף דעושהו קבע וא"כ עיקר הפסול משום דבעי לשם מצות החג שבעה וכבר עבר הזמן שעתה חוה"מ. וכפי הנרא' אזיל בשיטת ב"ש דבעינן סוכה לשמה וכבר אמרו בדף ט' דב"ש ס"ל כר"א וא"כ בעינן שיעשה לשם מצות שבעת ימי החג וז"ב: