שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ג סימן ב׳

נסתפקתי בלולב היבש דקי"ל דפסול אם כעת אינו יבש רק שסופו להתייבש בתוך החג אם כשר לצאת בו כעת ומקור הספק הוא ממ"ש הר"ן פ"ק דסוכה וכן קיי"ל בש"ע סי' תרכ"ט דכל מה שדרכן להתייבש תוך שבעה מיד דיינינן ליה כאילו הוא יבש הרי דאף שאינו יבש כעת אפ"ה פסול על שם סופו וה"ה בזה. ולכאורה רציתי לומר דשאני התם דבעינן סוכה הראויה לשבעה כמבואר בסוכה דף כ"ג העושה סוכה ע"ג בהמה פסול לר' יהודה משום דבעינן סוכה הראויה לשבעה ואף לר"מ דמכשיר הוא משום דמדאוריית' מחזי חזי עכ"פ בין לר"י בין לר"מ בעינן סוכה הראויה לשבעה לכך כל שסופו להתייבש לא יהי' הסכך ראוי לשבעה אבל בלולב דלא בעי ראוי לשבעה כשר אף שסופו להתייבש אח"כ. איברא דלכאורה קשה דהרי בדף כ"ז ע"ב אמרו דר' אליעזר ס"ל אין יוצאין מסוכה לסוכה משום דאמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה הראויה לשבעה ורבנן הכי אמר רחמנא עשה סוכה בחג ואנן קי"ל כרבנן א"כ לא בעינן סוכה הראויה לשבעה והרי כאן בין לר"מ בין לרבנן בעינן סוכה הראוי' לשבעה. אך יש לחלק דבאמת בעינן סוכה הראוי' לז' אבל כל שראויה לשבע' אף שאינו יושב בה כשר לר"מ ולר"י אבל לר"א צריך שיהי' לשבע' וישב בה כל שבעה ובזה לא קי"ל כר"א. הן אמת דצריך להבין דברי הש"ס דאמרו דטעמא דר"י משום דבעינן סוכה הראויה לשבעה משמע דליום א' חזי רק דאינו ראוי לכל שבעה ובאמת ליום א' אדרבא ל"ח משום דהוא יו"ט ולמה לי לתלות במה שאינו ראוי לכל שבעה וע' בחידושי הרשב"א אמנם נרא' דבאמת לשיטת הפוסקים דרק בלילה הראשונה מחוייב לאכול בסוכה פת אבל ביום אח"כ ובשאר הימים רצה שלא לאכול פת אין חיוב סוכה עליו א"כ י"ל דבאמת בלילה ראשונה לא יפסל משום דאינו יכול לעלות דהרי האיסור לעלות הוא משום דאסור להשתמש בב"ח ואינו רק איסור דרבנן ומצות סוכה דוחה אותה אף דחז"ל עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה כמו שאמרו גבי אין מפקחין את הגל כמ"ש הר"ן שם וע' מג"א סי' תמ"ו ס"ק ב' אפשר דשבות דמשתמש בבע"ח דאינו רק משום גזירה שמא יתלוש זמורה אין בו רק ל"ת בלבד והעשה דוחה אותה וצ"ע בזה לכך בלילה ראשונה חזי והעשה דוחה אותה ושפיר פוסל ר"י דאינה ראויה לשבעה דביום דאינו מצווה לאכול פת שוב אינו דוחה ויהי' אסור לעלות א"נ אינו ראוי לשבעה וזה שפירש"י נמצא שאינו ראוי ליום ראשון היינו ליום א' דוקא דבלילה מחזי חזי. איברא דלכאור' יקשה איך ממעט ר"י מקרא דבחג הסוכות פסול דרבנן וכדאמר ר"מ מדאוריית' מחזי חזי והאיך שייך דהקרא ממעט פסול דרבנן. אך נרא' דא"ש לפמ"ש המלמ"ל פ"ב מנערה דכל שהתורה כתבה בסתם יכול למעט אף פסול דרבנן וכמו דממעט שניות דרבנן מולו תהיה לאשה דהיינו כיון דבעינן שיהא ראוי לאישות וכל שאינו ראוי לאישות אף מדרבנן לא קרינן בי' ולו תהיה לאשה ע"ש שהאריך בזה ובכמה מקומות וה"ה כאן כל דחז"ל פסלו לעלות באותה סוכה לא קרינן ביה חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וע' בחידושי הריטב"א שכפי הנרא' הרגיש בזה ור"מ ס"ל כיון דמדאוריית' חזי לא איכפת לן בפסול דרבנן: