והנה בשנת תרח"י ט"ו כסלו למדתי סי' רנ"ה ואמרתי בישוב קושית הש"ך על הרמב"ם מתמורה דהנה אף לפמ"ש הרמב"ם דבהקדש גם בתכ"ד ל"מ חזרה הוא דוקא מדרבנן כמו כל אינך דחשיב. ולכאורה צ"ב דא"כ מה"ת יכול לחזור והיאך יכלו רבנן לאפקועי הקדושת עולה דאמר אח"כ. אמנם נרא' דהנה קיי"ל בתמורה דף י"א דהאומר רגלה של זו עולה כלה עולה דפשטה קדושה בכולה ואף בדבר שאין הנשמה תלויה בו וע"ש ברש"י דר' יוסי ס"ל כן ולפ"ז אם נימא דעובר ירך אמו וע' תמורה דף כ"ה דפשטות הלשון משמע דעובר ירך אמו ולפ"ז הרי פשטה קדושה בכלה רק דלפי מה דאמרו בקידושין ז' כל דאיכא דעת אחרת המעכב לא פשטה קדושה בכולה וא"כ כאן שהוא בעצמו חזר בו וא"כ לא פשטה קדושה בכולה ולפ"ז כל דבהקדש מדרבנן תכ"ד ל"מ חזרה וא"כ ליכא עכ"פ דעת אחרת המעכב ובכה"ג ודאי מועיל אף דמדאוריית' יכול לחזור היינו כל שחוזר בכל הקדש אבל כיון דאינו חוזר רק על הולד והרי פשטה קדושה בולד מצד עצמו רק דאיכא דעת אחרת המעכב וכל שרבנן אמרו דא"י לחזור עכ"פ דעת אחרת ליכא ושוב פשטה קדושה בכולה וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ב סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.