והנה במ"ש למעלה בהך דב"ב דף פ"א הנ"ל לא ביארתי היטב כוונתי. וכעת נ"ל בזה דהנה במה שהקשיתי היאך חל ההקדש מספק והא אין הקדש חל על ההקדש. אך נרא' בזה דהנה כל הטעם דאין הקדש חל על ההקדש הוא משום דליכא רווחא להקדש דמה נ"מ בין הקדש זה לזה ולפ"ז כאן דפריך והא בעי מכלינהו דפריק להו וא"כ שוב יגיע רווחא להקדש ושפיר חל ההקדש. ומעתה מיושב הקושיא הנ"ל דשפיר פריך והא מפקע מתרומה ומעשר ולא שייך לומר דיקדיש קודם שחל עונת המעשרות ואז נגמרו בידי הקדש ואף שפדאן אח"כ נפטרו דז"א דכל הטעם הוא משום דהמירוח היה ביד ההקדש והקדש פוטר ממעשר ואף שפדאן אח"כ כבר נפטרו אבל כאן דבעת שלא פדאן לא היה חלות להקדש דאין הקדש חל על הקדש וליכא רווחא להקדש דמה נ"מ להקדש אם הוא ביכורים ונתנו לכהנים או שיהי' קרבן וינתן לכהנים שבאותו משמר ורק כשפדאן איכא רווחא להקדש דבכורים בלא"ה מחוייב לתנם והפדיון הוא ג"כ להקדש וא"כ כיון שעיקר חלות ההקדש הוא לאחר שפדאן עכ"פ לא נפטרו ממעשר קודם שנפדו ודו"ק היטב כי חריף הוא:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ב סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.