שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ב סימן ט׳

והנה מדי דברי בענין תכ"ד זכר אזכור מה שאמרתי בתכ"ד במ"ש הר"ן בתשו' בסי' מ"ג והובא בב"י סי' קל"ז באהע"ז במ"ש רבינו פרץ הכהן ז"ל דאין מועיל ביטול הגט כל שמסר מודעא מקודם וביטל כל מה שיבטל אח"כ הגט והקש' הר"ן דא"כ למה הוצרך ר' יהודה בגיטין דף ל"ד לסהדי לאותבי קרא באודנייהו הו"ל לצוות שיבטל כל ביטולים שיעש' אח"כ על הגט והשיב ר"פ דחיישינן שמא יבטל בתכ"ד לאמירתו וע"ז כ' הר"ן דבגט לא מהני תכ"ד דתכ"ד כד"ד חוץ ממקדש ומגרש וע"ז תמה הרב החריף מוהר"ר חיים צבי מיאנוב נ"י דהרי הר"ן כ' בנדרים פ"ז הטעם דשאר דברים אין אדם עושה כ"כ בגמר דעתו ודעתו שיכול לחזור תכ"ד אבל בגיטין וקידושין אדם העושה זאת היא בהסכמה גמורה ובדיעה החלטה ולכך א"י לחזור בו ולפ"ז שם בהך גיטא דחתנא דירמי' בראי דר"י אשקלי' והדר אשקלי' וא"כ לא רצה ליתנו בדיעה שלימה וא"כ בכה"ג אף בגיטין מועיל תכ"ד לבטל הדיבור שאמר שלא יועיל ביטול. והשבתי ת"ל תכ"ד דבאמת הא דאשקלי' וע"כ הי' מד"ת שיכופו אותו דאל"כ הי' גט מעושה וכבר כ' הרמב"ם פ"ב דלכך יכולים לכפותו דכל שכופין אותו ואומר רוצה בלי ספק נתרצה בלב שלם דכבר כפה יצרו הרע שהסיתו לחטוא ע"ש וכיון שכן כל שנתן גט ע"י כפייה ואמר שלא יועיל שום ביטול אנן סהדי שנתרצה בלב שלם ובפרט בכה"ג דמצוה לשמוע דברי חכמים וא"כ פשיטא דהוה כמו שאר גיטין דל"מ חזרה תכ"ד וז"ב מאוד ועיין ב"ב דף מ"ח. איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמרו במכות דף ט"ו אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר והרי התוס' פירשו שם דלמ"ד קיימו ולא קיימו הוה בתכ"ד אחר הגירושין ע"ש ד"ה הניחא וא"כ קשה כיון דתכ"ד כדיבור דמי רק בגיטין מדרבנן החמירו כמ"ש הרשב"ם בב"ב דף קנ"ט וא"כ גם כהן אמאי לוקה הא יכול לחזור מה"ת וכבר נתקשה בזה המחנה לוי בחידושיו למכות אך ז"א קושיא כלל כיון דעכ"פ מדרבנן אסור א"כ בכה"ג ל"ש מצות התור' ולו תהיה לאשה דבעינן דוקא אשה הראויה לו וכל שמדרבנן הוה גרושה לא גרע משניה דרבנן דכ' הרמב"ם פ"א מנערה בתולה ה"ה דל"ש ולו תהיה לאשה ועכ"מ ומלמ"ל באורך בזה וא"כ גם כאן כיון דמדרבנן א"י להחזיר שוב ל"ש לקיים המצוה של ולו תהיה לאשה וא"כ גם כאן שפיר לוקה ואינו מחזיר. אך לפמ"ש עדיין קשה דכל הטעם הוא משום דעשה בהסכמה מוחלטת ולכך א"י לחזור תכ"ד ולפ"ז כאן באונס דעי"ז מבטל מ"ע דולו תהיה לאשה מה"ת לומר דעשה כן בהסכמה מוחלטת נימא דלא עשה כן בלב שלם דאנן סהדי דכל ישראל ניחא להו לקיים מצות ולשמוע דברי חכמים ובפרט התורה וא"כ אף מדרבנן לא יהי' גט ויוכל לחזור בו ולהחזיר אשתו והיא קושיא נפלאה. אך לפענ"ד היה נרא' להוסיף תבלין בדברי הר"ן דבאמת יש ספק אם עשה כן בהסכמה גמורה ולא יוכל לחזור בו או לא ולפ"ז בשלמא בכל הקניינים וכדומה דמתחיל ענין עי"ז א"כ אף בספק אם היה בדעה מוחלטת כיון שחוזר מעמידין הדבר על חזקתו הראשונ' אבל בקידושין וגיטין ל"ש לאוקמ' אחזקתה הראשונ' דהרי אתרע עכ"פ החזקה במה שקידש או גירש וכבר כתבו התוס' בכתובות דף כ"ב דבזרק לה קידושין וגיטין אתרע חזקתה וא"כ בכה"ג יותר מסתבר לומר דאנן סהדי שהסכים כן בהחלט ואח"כ חזר בו ולכך א"י לחזור בו וז"ב בכוונתו ולפ"ז שפיר הקשה הר"ן כיון דעכ"פ ספק הוא שוב אינו מועיל בטולו בתכ"ד כיון דעכ"פ ספק יש ול"ש לאוקמ' אחזקה ולא אתי דיבור ומבטל מעשה הגט ואומר שלא בטלו וז"ב ודו"ק: