שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״א סימן ז׳

והנה בהא דאמרו בגמר זביחה הוא עובדה הקשה בס' לב ארי' דהא לר"י מחשבין מעבודה לעבודה וא"כ אף שחשב בגמר זביחה מ"מ תיכף נעשה איסור והו"ל מחתך בעפר בעלמא ונדחק דבאותה עבודה לא מועיל וזה ליתא דאדרב' כ"ש הוא וע' כו"פ סי' ד' ולפענד"נ בפשיטות דלק"מ דבאמת כאן לא יכול לאסור דהו"ל דבר שא"ש רק דע"י מעשה אסרה ועכ"פ מעשה כל דהו בעי וא"כ כל שאינו רוצה לעבוד רק בגמר מה מועיל מה שחשב הא כ"ז שלא עשה מעשה לאסור לא מצי לאסרה וז"ב ופשוט. וכמדומה שכבר כתבתי זאת ואיני זוכר מקומו ואף דמבואר בש"ע סי' ד' דאף בשחט ע"מ שיזרוק גוי לעכו"ם נמי אוסר ונימא דאין אדם אוסר דבר שא"ש ז"א דעכו"ם דניח' לי' בע"ז ל"ש אין אדם אוסר וכדאמרו בע"ז דף נ"ג לענין ישראל דמדפלחו לעגל ניח' להו מכ"ש גוי וז"ב: