שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״א סימן ד׳

ובזה יש ליישב ג"כ דברי הט"ז בסי' ב' ס"ק י"ד שכ' דסימן א' הוה מעשה כל דהו והקשה בנקה"כ דא"כ מה פריך על ר"ה הא עד סימן א' לא הוה אף כל דהו ולפמ"ש א"ש דזה עכ"פ ודאי פשיט' דהוה עכ"פ מעילה דכיון דבסימן א' יכול לאסרה ל"ש לומר דכלהו בהדדי קאתיין דעכ"פ כבר נעשית בע"מ מקודם ויש לפקפק ע"ז עכ"פ מ"ש למעלה הם דברים חריפים ומתוקים ת"ל. ובמ"ש יש ליישב הא דאמר ר"פ אי לאו דאמר ר"ה סימן א' לא הוה חטאת תיובתא מאי מעשה מעשה רבא והקשו בתוס' דאכתי יקשה מדנקט חטאת ע"כ כר"ה דאל"כ לשמעינן זבח. ולפמ"ש א"ש דאם נימא מעשה רבה ל"ק כלל וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא נחמד מאד ת"ל. והנה לכאורה ק"ל בהא דפריך מאי איריא חטאת העוף לתני זבח והרי א"ר אבהו א"ר יוחנן בע"ז דף נ"א דהמקריב בע"מ לע"ז שהוא פטור דלא אסרה תורה אלא כעין פנים והנה אם נימא כפשט' דאף בבע"מ קאי ולא כדדחי רבא דבמחוסר אבר קאי קשה (דכאן ל"ש דחיית רבא דזה דוקא בב"נ דמותר להקריב בע"מ אבל ישראל דאסור להקריב בע"מ אף בחוץ לע"ז ל"ש לחייבו דהא בעי כעין פנים) דלפ"ז יהי' בעוף דאף בפנים כשר בע"מ דאין תמות בעופות א"כ יהי' חייב בע"ז אף בבע"מ ומעתה כיון דמיירי דבגמר זביחה הוא עובדה א"כ נעשה בע"מ קודם דאין לך מום גדול משחיטה וא"כ שוב שפיר נקט חטאת דוקא דהוא עוף ולא בהמה והיא קושיא נפלאה. שוב הראוני במחנה לוי שהקשה בפשיטות דאיך אפשר לומר דבגמר זביחה מיירי א"כ פטור משום ע"ז דהו"ל בע"מ (ומ"ש דבישראל דחי לה כבר כתבתי לעיל דליתא דבישראל בודאי פטור) ובאמת זה ל"ק דבחטאת העוף ל"ש זאת אבל מה שהקשיתי קשה טובא. אבל אחר העיון ל"ק דא"כ היאך משכחת לה גם בפנים שישחוט שום דבר והא נעשה בע"מ קודם גמר שחיטה וצ"ל דבהכי אכשר רחמנא ולא נחשב בע"מ מה שנעשה ע"י שחיטה הצריך וא"כ גם כאן נמי ע"כ לא כתבו התו' בב"ק דף ע"ו דשחיטה מקרי מום היינו שם כשנשחט בחוץ שלא כהלכתו שפיר כתבו דיכול לפדותו בעודו מפרכס דנעשה בע"מ בשחיט' זו והיינו שלא כהוגן ולפ"ז כאן דעד גמר שחיטה לא נאסרה כלל לא נעשה בע"מ בזה וז"ב ופשוט: