ובד"א נ"ל בהבנת הענין דלצעורי קמכוין דהנה צריך להבין איך נאמן לומר דאסר היין או שחט לע"ז לא יהי' עדיף מע"א דעלמ' דאינו נאמן לאסור את המותר ודוחק לומר דמיירי שיש עדים דהא אח"כ מוקי בישראל מומר ובהתרו בו אין לך מומר גדול מזה ודוחק לומר דמיירי בלא התרו בו דאיך שבקי העדים לעשות כזאת וע"כ דמיירי בלא עדים וא"כ איך נאמן ובשלמ' הא דנאמן ולא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע י"ל דמתכוין לעשות תשוב' שלא יכשלו באיסור לאכול הבשר ולשתות היין שהקריבו לע"ז אבל מ"מ יקשה היאך נאמן לאסור את המותר וצ"ל כיון דבידו לאסור ולנסך מהימן וכשיטת רש"י ותוס' דתלוי בכל שבידו לאסור אף אם לא נתנו בידו לשמרו ועסי' קכ"ז ובש"ך ס"ק א' שם ולפ"ז זה תלוי בזה דלר"ה דאדם יכול לאסור דבר שא"ש אף במעש' כל דהו א"כ מקרי בידו ושפיר נאמן משא"כ לר"נ ור"ע דס"ל דא"א אוסר דבר שא"ש דתלינן בלצעורי שוב אינו נאמן מצד עצמו:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״א סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.