שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ׳ סימן ח׳

ובגוף דברי הרמב"ם שכ' לחלק בין חלון של ארבע' לחור לפענ"ד נרא' כיון דהתוס' כתבו בד"ה רקיק דכל שעשוי לתשמיש שיעורו בפותח טפח א"צ שימעטו רק משהו דכל שפחות מטפח אינו מביא טומא' וא"כ בחור טפח שאינו עשוי לאורה א"כ כל דסגי בטפח שוב כל שמיעטו א"צ לבטלו דכל הטעם דביטול הוא שיהי' קבוע ואל"ה לא נקבע א"כ זה במקום שבעינן שיסתם כלו אבל כאן עכ"פ מיעוט מקרי וכל שאינו טפח אינו מביא הטומא' וא"כ עכ"פ אז לא הי' בו שיעור טפח וז"ב כשמש. ומ"ש למעל' ליישב הא דמדדו את הגיגית הוא כדי שימעט מטפח ולכך ל"צ ביטול. הנה זה טעות בידי דהא שם פקקו המאור ומאור שיעורו במלא מקדח וגם שם מדדו הגיגית לראות אם יש בסדק טפח ולא הכיסוי של המאור: