שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ׳ סימן ג׳

והנה דרך אגב אמרתי לבאר דברי התוס' שם שכתבו אבל היכא דסותם כל החלון כי הכא דקתני חוצצין דמשמע לגמרי ותמה המהרש"א דבר"ש באהלות משמע בהדיא דכאן אינו סותם לגמרי דהא איכא מקום קובה וחביתו וכתב המהרש"א דלא ס"ל לתוס' כשיטת הר"ש וע"ז הקשה דאכתי קשה לשיטת התוס' דסותם הכל א"כ למה להו ביטול וכתבו דיש לחלק דבאוכלין בעי ביטול ע"ש. ואני תמה על עצמו דדברי מאיר עינינו המהרש"א זקני ז"ל תמוהים מאד דבאמת מלבד דהחילוק שבין אוכלין לכלים לא נזכר בתוס' אף גם דגוף דברי התוס' תמוהים לפי הבנתו דהא ודאי דדברי הר"ש נכונים דהא יש מקום קופה וחבית. אבל באמת כל הדברים נכונים דבאמת צ"ב דמה בכך דיש מקום על הקופה וחביות הא הם גופא אינם מקבלים טומאה וחוצצין אבל דברי הר"ש נכונים דהוא קאי לפי המסקנ' דמסיק בכלי מתכות וא"כ הו"ל דבר המקבל טומאה ולא חוצץ בפני הטומא' ושוב שפיר מפסיק הקופה וחביות וע' תוס' שם ד"ה ות"ל אבל לפי הס"ד שם דפריך היא גופא תיחוץ והיינו משום דבכ"ח אינו מטמא מגבו א"כ שפיר כתבו התוס' דסותם כלו ובאמת חזרו בהם התוס' ממ"ש בתחל' בשם ר"י בר"י דמיירי במבטלו רק דכ"ח לא בעי ביטול כלל וז"ב כשמש ומ"ש התוס' דהכא סותם כלי היינו דבאמת כיון דמבטלו שם אף דל"ב ככלי מתכת כל דמקבל טומא' עכ"פ סותם כלו מקפיד הא מבטל לה ורק בכ"ח שכתבו התוס' גם דל"צ ביטול שם בודאי סותם כלו דהא ל"צ ביטול כלל ודו"ק: