שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ׳ סימן י׳

ובזה נרא' לפענ"ד להבין סברת הראב"ד שכ' בפ"ג מכלים ה"א על דברת הרמב"ם שם דכלי העץ העשוי לנחת אפי' אינו מקבל אלא דבר מועט אינו מקבל טומא' וע"ז כ' הראב"ד וז"ל דבר זה א"י מנין הוציאו אלא משלחן ומנור' שהקשו עליהם הא כלי עץ העשוי לנחת הוא ואעפ"י שאינו מקבל מ"ם סאה בלח ואינו מחוור דהתם איסור' נמי איכא בטלטול ותמה הכ"מ דאינו יודע מה איסור יש בטלטול גם אף אם הי' אסור מ"מ כי ממעטינן משק כלי העשוי לנחת משום דאין דרכו לטלטל אף שאין איסור בדבר ומעטינן דומיא דמחזיק מ"ם סאה בלח דממעטינן אף שאין איסור בדבר ע"ש. ובאמת שהיא תימה גדול' והנני יוסיף לתמוה דמנין לו זאת הסבר' להראב"ד דהא סתמ' אמרו דהוה כלי עץ העשוי לנחת וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומא' וא"כ הרי אדרב' הש"ס חידש דזה מקרי כלי העשוי לנחת אבל כלי עץ עשוי לנחת אינו מקבל טומא' זה דבר הידוע וא"כ מנין לו לראב"ד לומר דדוק' בשלחן דא"כ הי' לו לומר שאני שלחן דהוה כלי עץ העשוי לנחת ע"כ נלפענ"ד דהראב"ד מפרש דהא דאמרו דכלי עץ העשוי לנחת אינו מטמ' ודאי טעמ' בעי דניהי דל"ד לשק מ"מ למה לא יטמא ודוחק לומר דגזה"כ הוא וע"כ פירש הראב"ד דהטעם הוא כיון דעשוי לנחת הו"ל כמבטל ליה התם והו"ל חציצה בפני הטומא' וכמו דחוצץ בפני הטומא' כך אינו מקבל טומא' דמתבטל התם ואין שם כלי עליו ולכך לא מטמ'. ומעתה ז"ש הראב"ד דדוק' בדבר העשוי לנחת שאסור לטלטלו ודאי מבטיל לי' התם אבל כל שמותר לטלטלו שם כלי עליו ומקבל טומא' אף דעשוי לנחת. ובזה נרא' לפענ"ד דבר חדש דגם הראב"ד מודה דאף בכל הכלים שמותר לטלטלן כל דהוא באופן שחוצץ בפני הטומא כגון שבטלוהו שם ובאופן המבואר בב"ב דף כ' בזה אינו מקבל טומא' דכל שחוצץ מפני שבטלו שם א"כ מקרי כלי עץ העשוי לנחת ושוב אינו מקבל טומאה דהא מבטלו שם כנלפענ"ד ברור. ובזה ניחא הא דאמרו סתמא דכלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומא' והיינו באופן שחוצץ בטומא' וע' יומא דף כ"א דהגירס' שם וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומא' וחוצץ בפני הטומא' ואף דבחגיג' שם ל"ג וחוצץ בפני הטומא' וכ"ה במנחות כ"ט ובדף צ"ו ע"ש שינוי גירסות הרבה עכ"פ זה ברור דלא מקרי עשוי לנחת רק על אחת משתי פנים אלה או דאסור לטלטלו או דבטלו התם באופן דחוצץ זה מקרי עשוי לנחת. ובזה נראה לפענ"ד ליישב הא דהקש' בטורי אבן בחגיג' שם על הראב"ד מהא דאמרו במגיל' דף כ"ז דאמר רבא דלו תבותא אותבוה דהו"ל כלי עץ העשוי לנחת ואינו מקבל טומא' וחוצץ בפני הטומא' וא"ל זימנין דמטלטלי ליה אלמא אע"ג דמותר לטלטלו כל שלא הי' מטלטלו הי' חוצץ והיא תימה רבה ולפמ"ש א"ש דבאמת צ"ב הא דאמר דלו תיבות' והא לא בטלוהו שם וכבר הרגישו בזה התוס' בב"ב דף כ' ד"ה הוא והוכיחו מזה דכלי עץ העשוי לנחת א"צ ביטול ע"ש אבל לפענ"ד נראה דהראב"ד מפרש דבאמת בטלוה שם ומה שהקשו התוס' דאסור לבטלו שם דכיון דסתמו מעלין בקדש ולא מורידין לפענ"ד נרא' דזה שעושין תיקון שיוכלו הכהנים להתפלל שם אין לך דבר קדושה יותר מזה והרי ר"א שחרר עבדו כדי להתפלל בעשר' והו"ל עשה דרבים וא"כ שפיר הי' מועיל הביטול כל דבטלו וידעתי שזה דוחק אבל מה אעשה כי הציקתני דברי הראב"ד שלא יהיו תמוהים כ"כ: