שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ח סימן ד׳

אחר זמן רב נדפס ובא ספר טיב גיטין להגאון מוהר"ץ ז"ל האבד"ק באנהרט על מסכת גיטין ומצאתי בדף נ"ד שם שהביא בשם הראב"ן שהקשה דהיכי יליף מכה"ג והא הפר היה שלו וא"כ י"ל דנאמן מתוך שנאמן להפסיד הפר. והנה ת"ל שקצת הרגשתי בזה למעלה ובאמת כיון דהמקום הפקיר ממונו לכל אחיו הכהנים וכדאמרו ביומא דף נ"ד וכ"פ רבינו פ"ה מעיוה"כ הי"ג וא"כ שוב אינו שלו לגמרי ומיהו עדין עכ"פ יש לו בו שותפות ושפיר שייך מתוך שנאמן להפסיד הפר שלו. אמנם נראה דבאמת כיון דאמר שפיגל במקדש ונאמן הרי משים עצמו רשע וכמ"ש למעלה וא"כ ניהו די"ל דרצונו לעשות תשובה עכ"פ הוא בודאי לא יעבוד עוד ואיך שייך לומר מתוך שנאמן להפסיד דשם מפסיד שכרו שהי' מגיע לו עבור הס"ת אבל כאן מה שעבר אין הוא לא יעבוד עוד וכשיתמנה אחר יביא פר משלו וכל הכהנים יהי' לו בו חלק וא"כ מה נפסד יותר עי"ז ואם באמת כשר הי' הפר הראשון ולא פיגלו שוב השני בא לחנם ולא הפסיד פר שלו כלל וגם מה שהפסיד הפסיד. והנה הראב"ן תירץ דקושית הש"ס היא משעיר וראיתי בספר הנ"ל שהקש' בשם הגאון מוה' יעקב ז"ל אבד"ק קאמרנא דאכתי קשה דמפסיד גם הפר דהא בעינן שיפגל בכל המתנות וא"כ למ"ד מערבין לקרנות הרי ע"כ עירב אח"כ דם הפר ודם השעיר ועירב ביחד ונפסלו שניהם וע' יומא דף מ"ב: