שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ו סימן ו׳

והנה בהא דאמרו אבל פניו ידיו ורגליו מותר נסתפק הב"י אם דוקא בפניו ידיו ורגליו ושאר אברים אף אבר אחד אסור או דלמא ל"ש. והנה כאשר ראיתי כן תמהתי דהא בדף מ' אמרו חמין שהוחמו מע"ש רב אמר למחר רוחץ בהם כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו ולשיטת הב"י יחלקו רב ושמואל מקצה לקצה דרב מתיר כל הגוף אבר אבר ושמואל ס"ל דשאר אברים מלבד פניו ידיו ורגליו אסור אף באבר אחד וביותר תימה דהרי תניא כותיה דשמואל חמין שהוחמו מע"ש למחר רוחץ בהם פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אבר אבר ואם אית' למה נקט דוק' כל גופו אבר אבר הא אף אבר א' אסור ונתקשיתי מאוד בזה ואח"כ בלמדי בט"ז מצאתי שהרגיש בזה ושמחתי מאד כי זאת היתה שנת תרי"א כ"ו שבט ביום שמת הט"ז זלה"ה וזכיתי לכוין לדעתו. ולחומר הנושא אמרתי דבאמת יש לחלק בין חמין שהוחמו בע"ש אז מותר אף שאר אברים אם אינו כל גופו אבל בחמין שהוחמו בשבת וי"ט עצמו אפשר דיש להחמיר בשאר אברים אף באינו כל גופו וכן מצאתי במג"א ס"ק ו' שכ' בהדיא לחלק בין חמין שהוחמו בע"ש לחמיך שהוחמו בשבת לענין פניו ידיו ורגליו והבי' ראיה משבת דף קל"ד ע"ב. ובאמת שהיא ראיה ברורה דאמרו ולא שני לך בין שהוחמו בע"ש לחמין שהוחמו בשבת ע"ש. ובאמת לפמ"ש הב"י אין ראיה לפניו ידיו ורגליו די"ל דזה מותר אף בחמין שהוחמו בשבת דשם מרחיצין את המילה ולא פניו ידיו ורגליו. אמנם כוונת המ"א דעכ"פ זה שמרחיץ אותו הוא ע"כ מכניס ידיו אבל אין זה ראיה דבאמת מצד המרחץ אין כאן איסור רק מצד הרחצת התינוק אבל ז"א דפשיט' דהתינוק ודאי אינו אסור והתינוק אינו מרגיש כלל הנאה וגם אף לספות בידים מותר כל שהוא רביתא של תינוק וע"כ שפיר הביא המג"א ראיה דעכ"פ לענין שאר אברים יש ג"כ לחלק בין חמין שהוחמו בשבת. מיהו מה שהביא הב"י ראיה מהך דמיחם אדם חמין ופירש"י ונמצא רוחץ בחמין אין ראיה כמ"ש המג"א ס"ק ז' די"ל דקאי על חמין שהוחמו מעט בשבת אבל המג"א כ' דאף ידיו אסור ולשיטת הב"י בודאי א"ש דעכ"פ שאר אברים בודאי אסור ודו"ק היטב. אחר זמן רב מצאתי בשו"ת חה"ש סי' ע"ד ובסדרי טהרה סי' קצ"ז ס"ק ה' כתבו ג"כ דיש להקל יותר לטבול ביו"ט משבת דביו"ט לא שייך מתקן כ"כ כמ"ש בשער אפרים סי' ט"ו וברלב"ח ע"ש ובאמת ששם קאי לענין אוכל נפש מיהו בביצה כ"ב ובש"ע או"ח סי' תקי"ד ימצא דגם תשמיש מקרי צורך אוכל נפש ולפ"ז לענין טבילה לתפלה ל"ש ההיתר הלז וע' בתוס' בשבת דף מ' ד"ה למוצאי שבת שכרכרו אי איסור הזיעה שייך אף ביו"ט וצ"ע דלא הביאו הך דביצה דף ל"ב גבי אין עושין פחמין דמפורש שגם ביו"ט לאחר שגזרו על הזיעה אסור בזיעה והוא תימה דהתוס' כרכרו בזה ולא הזכירו הך דביצה והיותר תימה דבדף ל"ט ד"ה וב"ה רמזו להך דביצה פרק המביא וכאן לא הזכירו זאת ואף דיש לדחות דבאמת הא גופא דהש"ס פשיט' להו בביצה זאת הוא לאחר שפירשו הבריית' דקאי גם על יו"ט וא"כ ע"ז אנו דנין מ"מ עכ"פ היה להם להזכיר דבביצה ס"ל להש"ס כן וצע"ג. שוב ראיתי במרכבת המשנה ח"א הלכות יו"ט פ"א הט"ז שרצה לומר דרבינו ס"ל דזיעה מותרת ביו"ט ולבסוף נרגש בש"ס ביצה הנ"ל ודחה בקש. עכ"פ חזינן דדברי התוס' נתנו לו מקום לטעות שלא הזכירו דברי הש"ס ביצה הנ"ל וע"כ דברי התוס' צ"ע: